כמה מילים על סליחה: על חמלה, גבולות ורווחה נפשית ימים של חשבון נפש, חגים וסליחות מעוררים מדי שנה מחדש את השאלה החיונית: מהי סליחה? האם היא מהווה מטרה שיש לקדמה בטיפול? והאם על כל דבר ראוי או אפשר לסלוח? אין כוונתי לקיים דיון מוסרי פילוסופי מופשט, אלא להתבונן בסוגיה מתוך פריזמה קלינית, הרואה לנגד עיניה בראש ובראשונה את רווחתו הנפשית של המטופל. שאלה זו מתחדדת בעוצמה כשאני חושבת על מטופליי לאורך השנים: ניצולי שואה, בני הדור השני והשלישי, ומטופלים שחוו התעללות וסדיזם מצד מעוולים

תקופת הבגרות הצעירה (Young Adulthood) מחקרים ברחבי העולם מצביעים על כך שתקופת הבגרות הצעירה (גילאי 18–35) היא שלב קריטי המשפיע על מהלך החיים באופן דרמטי. בשנים אלו צעירים נדרשים לקבל החלטות מהותיות המעצבות את העשורים הבאים: בחירת מקצוע ותחום לימודים, יצירת זוגיות והקמת משפחה, ביסוס עצמאות כלכלית ובניית מעגל חברתי עצמאי. מדובר בתקופה עשירה בהזדמנויות, אך גם גדושה בעומס ובקשיים. דווקא ברגעים שבהם עלינו לקבל את ההחלטות החשובות ביותר המשפיעות על עתידנו, הניסיון שלנו עדיין מצומצם,

מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית? הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מתפתחת בתגובה לחשיפה של האדם עצמו או של אדם קרוב אליו לאירוע ממשי או שהיה...

מהי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)? הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות (אובססיות) המעוררות חרדה או מצוקה, ובהתנהגויות כפייתיות (קומפולסיות) שמטרתן להפחית את החרדה או למנוע אירוע שלילי. מחשבות טורדניות: עשויות להתמקד בחשש מהידבקות בזיהומים ומחלות, בספקות חוזרים (כגון: "האם נעלתי את הדלת?" או "האם כיביתי את הגז?"), בצורך שדברים יהיו מאורגנים בסדר מסוים, ועוד. התנהגות כפייתית: באה לידי ביטוי במגוון פעולות גלויות או מנטליות, כגון שטיפת ידיים מוגזמת, בדיקות חוזרות, ספירה, או מל

מתי כדאי לפנות לטיפול? כולנו מבינים שכדי להשיג או לשמר בריאות גופנית עלינו לקיים אורח חיים בריא ולעסוק בפעילות גופנית, אך איכות החיים...

מהי חרדה? החוויה העומדת מאחורי הפרעות חרדה מוכרת לרובנו: המצוקה עולה, מופיעה תחושה עמומה של מתח, איום או סכנה. אנחנו מרגישים חוסר שקט,...

5 נתונים מעניינים על דיכאון (מתוך מחקר עולמי שנערך ב 2012): אתה סובל מדיכאון? אתה לא לבד. אחד מכל ששה בוגרים בישראל סובל מהפרעה של דיכאון...

משבר אמצע החיים אצל גברים - יש חיה כזו? משבר אמצע החיים אצל גברים עלול לפרוץ בטווח הגילאים שבין 35 ל 60 ולהימשך בין שנתיים לעשר שנים. אתה יכול להיות בשיא הקריירה שלך, נשוי באושר, אב לילדים מוצלחים. אתה מתקשה להירדם. חושב על היום שמחכה לך. עוד יום ארוך ומלחיץ בעבודה. שלאחריו עוד יום ועוד יום. ומה מחכה לך בסוף? אתה עובד ועובד ולא נהיה צעיר יותר. בעורפך נושפים עובדים צעירים ומהירים ממך. מתבונן באשתך הישנה לצדך ושואל את עצמך – האם זו האישה שחיזרתי אחריה? שהתאהבתי בה? שלא יכולתי

מה קורה לנו באמצע החיים? מזל טוב. את בת 45. יש לך זוגיות, 3 ילדים, כלב, בית בשכונה טובה, משכנתא, משרה מבוקשת, בריאות תקינה, חברות טובות, פילאטיס פעמיים בשבוע וחו"ל פעם בשנה. אומרים לך שאת נראית "טוב לגילך" (לו רק היה ניתן להשמיט את ה"לגילך"). אז למה, למען השם, את לא מרגישה מאושרת? עבור נשים רבות, שלב אמצע החיים מביא איתו חרדה ומצוקה נפשית בלתי מבוטלת. חלק מזה ניתן לזקוף לחובת התרבות המערבית המודרנית, שמקדשת נעורים והישגיות ומפחיתה בערכם של ניסיון וחוכמת חיים. משבר אמצע החיים

לפני שנים רבות איבדתי את אמי. בת 58 בלבד במותה - לפני שהספיקה ללוות את אחותי לחופה, לחבוק נכדים או לצאת לפנסיה. עברתי דרך כל תחנות הכאב: מהכחשה, דרך כעס ועצב עמוק, ועד להשלמה. גם כיום, בכל נקודת ציון משמעותית – ימי הולדת, חגים, צעדים ראשונים של הילדים או סיום לימודים – צפה אותה צביטה בלב. התחושה של החמצה והחיפוש הטבעי אחר אימא, לחלוק איתה, לדעת מה הייתה אומרת. האובדן המוקדם הזה הבהיר לי עד כמה החיים שבירים, וכי עדיף מעשה שיש בו תעוזה מאשר החמצה שקטה. מותה היה אחד הזרזים המשמע