OMG - OCD?

Feb 19, 2018

3 min read

Updated: Oct 17

מהי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)?

הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות (אובססיות) המעוררות חרדה או מצוקה, ובהתנהגויות כפייתיות (קומפולסיות) שמטרתן להפחית את החרדה או למנוע אירוע שלילי.

מחשבות טורדניות: עשויות להתמקד בחשש מהידבקות בזיהומים ומחלות, בספקות חוזרים (כגון: "האם נעלתי את הדלת?" או "האם כיביתי את הגז?"), בצורך שדברים יהיו מאורגנים בסדר מסוים, ועוד.
התנהגות כפייתית: באה לידי ביטוי במגוון פעולות גלויות או מנטליות, כגון שטיפת ידיים מוגזמת, בדיקות חוזרות, ספירה, או מלמול חוזר של מילים.

פעולות אלו אינן מתבצעות מתוך בחירה חופשית או רצון – האדם המבצע אותן מרגיש דחף פנימי עז לפעול כדי להפחית את המצוקה או למנוע אסון. עם זאת, אף שהפעולות הללו מורידות את מפלס החרדה בטווח הקצר, הן אינן יעילות בטווח הארוך ורק מקבעות ומעצימות את המעגל הטורדני.

עקרונות לתרגול ועזרה עצמית

השלמה עם האובססיות במקום מלחמה בהן: ניסיונות להילחם במחשבות משיגים בדרך כלל את התוצאה ההפוכה. למשל, אם תנסו לומר לעצמכם "אל תחשבו על פיל ורוד", תמצאו את עצמכם חושבים עליו בתדירות גבוהה יותר. לעומת זאת, כאשר מנסים לקבל את המחשבות ואף לאפשר את נוכחותן, עוצמתן מתחילה להתפוגג. במקום לומר "אסור לי להיות טרוד/ה בזה עכשיו", נסו לומר: "זה בסדר שהמחשבה הזו נוכחת כרגע".
התייחסות כאל תרגול ולא כאל מבחן: בכל פעם שמתייחסים להתנסות עצמית כאל "מבחן", פותחים פתח לאכזבה, לייאוש, לביקורת עצמית ולכניעה. ראו בכל ניסיון התמודדות הזדמנות לתרגול וללמידה.

אסטרטגיות התמודדות מעשיות

דחיית האובססיה: החליטו להפנות את תשומת הלב מהאובססיה כרגע ובחרו זמן מוגדר בעתיד ("חלון אובססיה") שבו תחזרו לעסוק בה. בזמן ההמתנה התרכזו בפעילות הדורשת את מלוא תשומת לבכם. בהדרגה, האריכו מדי יום את משך הדחייה. כשיגיע הזמן המוגדר, עסקו באובססיה או שקלו לדחות אותה לזמן מוגדר נוסף.
שינוי העמדה הרגשית כלפי האובססיה: כאשר מתחילה חשיבה אובססיבית, עצרו לרגע וקבלו את קיומה. שימו לב לתגובה הרגשית המתעוררת – חרדה? פחד? בושה? זכרו שזה טבעי לחוות מחשבה מציקה. הזיכרו שתוכן המחשבה אינו מעיד על המציאות ואין צורך לנתח אותו. ניתן לשנות את התגובה הרגשית באמצעות טכניקות מקרקעות, כגון: כתיבת המחשבה, אמירתה בקול מספר פעמים, שירתה במנגינה היתולית או שינוי הדימוי הוויזואלי שלה.
שימוש באמירות מקדמות ומאזנות: החליטו לעצור את השיח הפנימי המעצים את המצוקה, וחזקו את עצמכם באמירות מאזנות. לדוגמה:
- "המחשבה הזו אינה משרתת אותי כרגע."
- "אני לא חייב/ת להתווכח עם מחשבה לא הגיונית."
- "אני לא חייב/ת להיות מושלם/ת כדי להיות בסדר."
טכניקות להרפיה ושחרור מתחים:
- נשימה סרעפתית: קחו שאיפה איטית ועמוקה דרך האף, כך שהאוויר ימלא תחילה את הבטן ואז את החזה. עצרו את הנשימה וספרו עד 3. נשפו לאט דרך שפתיים קפוצות מודגשות, תוך שחרור שרירי הפנים, הלסתות, הכתפיים והבטן, בספירה איטית עד 5.
- סריקת גוף והרפיית שרירים: עצמו עיניים ודמיינו את הגוף הולך ונרגע. שימו לב לאזורי מתח בגוף (כגון במצח, בלסת, בכתפיים או בבטן) ודמיינו כיצד המתח משתחרר מהם בהדרגה. פקחו את העיניים ושימו לב לתחושה בגוף.

טיפול נפשי ב-OCD

מטרת הטיפול ב-OCD היא להפחית את המצוקה הכרוכה במחשבות המטרידות ולסייע בוויסות הדחף הבלתי נשלט לביצוע הטקסים.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים את ההפרעה ואימוץ דפוסים סתגלניים ויעילים יותר.
חשיפה ומניעת תגובה (ERP): זוהי הטכניקה המרכזית ב-CBT ל-OCD. היא כוללת חשיפה הדרגתית למצבים, מחשבות או דימויים המעוררים חרדה (בפועל או בדמיון), תוך תרגול הימנעות מביצוע הטקס הכפייתי. החשיפה נעשית באופן מבוקר והדרגתי; בשלבים הראשונים ייתכן שינוי חולף ברמת החרדה, אך ככל שמתמידים בתרגול, עוצמת החרדה והדחף לטקס פוחתים משמעותית.
שילוב גישה דינמית: לעיתים פריצת הסימפטומים קשורה לאירועי חיים קרובים שהציפו תכנים או פצעים לא מעובדים מהעבר. במקרים אלו, הבנה דינמית של מקור ההפרעה והמענה לה יכולה להעמיק את הטיפול. לכן, מומלץ לעיתים לפנות למטפלים בעלי הכשרה דינמית המשלבים בעבודתם כלים ממוקדים מתחום ה-CBT.
טיפול תרופתי: במקרים מסוימים, מומלץ לשלב בין טיפול נפשי לטיפול תרופתי כדי להשיג את התוצאות המיטביות.