חרדה

החוויה העומדת מאחורי הפרעות חרדה מוכרת לרובנו: המצוקה עולה, מופיעה תחושה עמומה של מתח, איום או סכנה.
אנחנו מרגישים חוסר שקט, דואגים ואולי יותר מהכל – רוצים שהמצב הזה יחלוף וכמה שיותר מהר. כל אלה מלווים בדרך כלל גם בסימפטומים גופניים כמו עלייה בקצב הלב, סחרחורות, בחילות, מחשבות מפחידות ועוד.
החיים מפגישים את כולנו עם חוויות בלתי צפויות, או לא רצויות ומראים לנו מעת לעת שלא הכל נמצא בשליטה שלנו, שעלינו להתמודד גם עם מצבים שלא תכננו או בחרנו.
מצבים אלה בעלי פוטנציאל לעורר מגוון של הפרעות רגשיות, בהן הפרעות חרדה.
אבל גם אירועים חיוביים יכולים לעורר חרדה – דייט חשוב, קידום בעבודה, היריון ולידה, חתונה ועוד. חרדה היא תחושה פנימית, סובייקטיבית, שיכולה להופיע על רקע אירוע חיצוני או על רקע מציאות נפשית. 

בעוד שפחד הוא מנגנון הישרדותי קיומי המסייע לנו להתמודד בשעת סכנה,
הרי שחרדה מאופיינת בתחושות סובייקטיביות של פחד מוגזם, בהלה ודאגה יתרה, גם ללא סכנה ממשית או סיבה רציונאלית.

 

סימפטומים רגשיים וגופניים בהפרעות חרדה

מגוון הסימפטומים שיכולים להתלוות להפרעות חרדה הוא רחב ומגוון ויכול להשתנות מאדם לאדם.
סימפטומים קוגניטיביים נפוצים הם קשיי ריכוז, בלבול, מחשבות שליליות, קושי לתפקד, תחושת מציאות שונה או עמומה, פחד למות או להשתגע.
הסימפטומים הגופניים יכולים להיות הזעה מוגברת, דופק מוגבר, כאבים בגוף, תחושת שיתוק גופנית, קשיי נשימה, פעילות מעיים מוגברת, סחרחורת (בעיקר בהתקף חרדה), עייפות ועוד.

סוגים של הפרעות חרדה

התקף חרדה, הפרעת פאניקה: הופעה של תחושת סכנה, חששות ואימה באופן עוצמתי ופתאומי, בהיעדר איום ממשי. במהלך ההתקף מופיעים בדרך כלל סימנים גופניים כמו דופק מואץ, הזעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאבים בחזה, בחילות, טשטוש, תחושה של איבוד שליטה, פחד משיגעון או ממוות וכדומה.

אגורפוביה: חרדה משהייה במקומות או במצבים מהם קשה לברוח, או שבהם לא תתאפשר קבלת עזרה במידת הצורך. לרוב, האגורפוביה מתבטאת בפחד מלהיות לבד מחוץ לבית, שהייה במקומות הומים וכדומה.

פוביה: חרדה המתעוררת בתגובה לחשיפה לגירוי או מצב ממנו פוחדים, לדוגמא – פוביה מג’וקים, טיסות,  כדומה. הפוביה היא מצב נפשי של חרדה או רתיעה קבועים, על פניו מגורמים שלא מעוררים בדרך כלל חרדה כה עזה, והיא מקשה על תפקודו של האדם הסובל, בין השאר בגלל הניסיון להימנע מהגורם המפחיד.

חרדה חברתית: תחושת חוסר נוחות, פחד או דאגה סביב אינטראקציה עם אחרים וחשש שהם ישפטו אותנו, ילעגו לנו, יזלזלו בנו. הסובלים מחרדה חברתית חרדים שמא יתנהגו באופן שיביך אותם או יוביל אותם לחוש חוסר נעימות בחברה. הרבה אנשים מרגישים חוסר נוחות ברמה מסוימת בסביבה חברתית, אבל לא בהכרח סובלים מחרדה חברתית. חרדה חברתית תוגדר כאשר קיימת פגיעה משמעותית באיכות החיים, למשל עקב הימנעות ממצבים חברתיים או חרדה רבה לקראת מצבים כאלו.  

הפרעת חרדה מוכללת: מאופיינת בתחושות חרדה ודאגה מוגזמת ובלתי נשלטת במשך מרבית הזמן לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. הדאגה גורמת למצוקה רגשית או לקשיים בתפקוד. למחשבות הדאגניות יש אופי חודרני ובלתי נשלט והתחושה היא שכל ניסיון להתנתק מהמחשבות הוא קשה עד בלתי אפשרי. כתוצאה, החרדות מפריעות לאדם בכל עיסוקי היום יום ומקשות על תפקוד וניהול מערכות יחסים תקינות.

טיפול בהפרעות חרדה

הטיפול הנפשי בחרדה קשור בסוג החרדה ממנה סובלים.

בטיפול דינמי אנו מניחים שלחרדה יש מקורות מודעים וגם לא מודעים.
מטרת הטיפול הדינמי בחרדה היא להבין את הסיבות הפסיכולוגיות או הקונפליקטים הנפשיים שהביאו להיווצרות החרדה.
הטיפול יכול לסייע להבין את מקורות החרדה, מתי היא מופיעה, איזה תפקיד אולי יש לה ומתוך תהליך הדרגתי מתמשך של חקר עצמי והרחבת המודעות לתהליכים הפנימיים, עשויה לבוא הקלה.  

גישות קוגניטיביות – התנהגותיות (CBT) רואות בחרדה תגובה נרכשת, אשר מתבטאת בדפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. דפוסים אלו מעצימים את השפעתם של אירועים פעוטים, שנתפסים כמסוכנים והרסניים הרבה מעבר להשפעתם האמיתית. תבניות חשיבה אחרות הן תבניות של כישלון ותסכול, שמעצימות כל קושי ורואות בו הוכחה להיעדר הסיכוי להצליח אי פעם. הטיפול הנפשי בחרדה בגישות אילו משתמש בכלים מבוססי מחקר שבאים להקנות למטופל הרגלי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. למשל, להתמקד ב"כאן ובעכשיו" ולא בסכנות עתידיות מעורפלות, להימנע מהכללות יתר (״נכשלתי במבחן משמע אני כישלון ואכשל בחיים בכלל״) ומפרשנות שגויה.

בנוסף, הטיפול ההתנהגותי כולל בתוכו טכניות הרפיה והרגעה עצמית. במהלך הטיפול, לומדים מה הן המחשבות שמעוררות חרדה ומה הן הסיטואציות שמכניסות ללחץ, ולומדים לצפות אותן מראש ולנטרל אותן.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא מתמקד בעולם הרגשי של המטופל ובחוויות עבר. לכן, חרדה שנובעת מסיבות רגשיות עמוקות, לא ניתנת לטיפול בשיטה זו. קיימת חשיבות רבה להתאמת סוג הטיפול לסוג החרדה.

כאשר מדובר בחרדות ספציפיות, שממוקדות בגירוי ידוע (כגון חרדה מנהיגה, חרדה ממחלות, ממקומות סגורים , טיסות , נחשים וכיו"ב), הטכניקה שלרוב משתמשים בה נקראת "חשיפה הדרגתית והקהיה". בשיטה זו, המטפל והמטופל בונים תכנית של חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירוי שגורם לחרדה, כשמטרת הטיפול היא להקטין בהדרגה את עוצמת החרדה, עד שמצליחים להכחיד אותה.

כאשר מדובר בחרדות שמקורן בחוסר בטחון עצמי וחוסר בטחון כללי בעולם (כגון חרדה כלכלית, חרדת נטישה, חרדה מפיטורין, חרדה מאינטימיות, חרדה חברתית ועוד), הטיפול שאני מציעה מבוסס על הטיפול הדינאמי (תוך שילוב כלים מתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי), שנותן מקום גם לעיבוד חוויות מהעבר, שתרמו לחוסר הביטחון, במטרה לחזק ולשנות את התפיסה העצמית ולהגביר את הביטחון העצמי. הטיפול שם דגש גם על הקשר הטיפולי מתוך הבנה שאם תיווצר תחושת בטחון ואמון בין המטפל למטופל, הדבר יסייע לתחושת הביטחון של האדם ביחסים בין אישיים אחרים בחייו. על ידי שימוש בכלים מתחום ה CBT מאתרים את המחשבות השליליות ואת עיוותי החשיבה שתורמים לסבל ולחרדה, ולומדים לשנות את המחשבות ואת הדיבור העצמי השלילי.

לרוב, ניתן לטפל בחרדה ללא טיפול תרופתי, אך במידה והחרדה היא בעוצמה מאד גבוהה – לפעמים אי-אפשר להצליח בטיפול ללא תמיכה תרופתית, בשלב ראשון. במקרים אלו – ניתן לשלב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי במקביל.

אם גם את/ה סובל/ת מהתופעות שתוארו כאן, אל תישאר/י עם זה לבד. התקשר/י לקביעת פגישת התייעצות ללא התחייבות.

דנה שניצר-משיח פסיכותרפיסטית

 טיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב וברמה"ש