שאלות נפוצות

מתי כדאי לפנות לטיפול נפשי?


תחושת מצוקה יכולה להתעורר בעקבות אירוע משברי מסויים - פיטורין, פרידה או גירושין, מחלה או אובדן של אדם קרוב, אולם לעיתים המצוקה נחווית גם ללא טריגר ברור, וקיימת תחושה כללית של ריקנות, חוסר אושר והיעדר סיפוק. רבות הסיבות בגינן ניתן וכדאי לפנות לטיפול נפשי: קושי סביב מערכות יחסים או היעדרן, תחושות דכדוך, עצבות או חרדה, מחשבות טורדניות, סימפטומים גופניים, טראומה, ריקנות והיעדר משמעות, חוסר סיפוק ועוד. כל מה שמפריע לאיכות חייך הוא גורם מספיק עבור פניה זו. כולנו מבינים שכדי להשיג או לשמר בריאות גופנית עלינו לקיים אורח חיים בריא ולעסוק בפעילות גופנית, אבל איכות החיים שלנו לא מתמצה רק בשמירה על הגוף. הדרך אל חיים שלמים ומספקים עוברת גם דרך אימון וטיפוח הנפש והעולם הרגשי.




במה שונה טיפול מדיבור על הבעיות שלי עם חברה טובה?


חברים טובים הם נכס לכל החיים והם מסייעים לנו לעתים קרובות לצלוח משברים. ובכל זאת, לעתים יש צורך בסיוע מקצועי. מטפל מוסמך רוכש ידע מקצועי וניסיון בהבנה של תהליכים נפשיים, באופן שיכול לאפשר לו להקשיב ולהגיב באופן שונה מחבר. בטיפול נפשי, מקומו של המטפל אינו רק בתמיכה במטופל, אלא גם בסיוע ביצירת שינוי והתפתחות בחייו של המטופל.
הקשר עם המטפל אינו הדדי; במהלך המפגש, המטפל עומד כל כולו לרשות המטופל.
בנוסף, המסגרת שיוצרים במהלך הטיפול, של פגישה שבועית קבועה, מאפשרת למטופל הזדמנות ליצירת קשר שונה ומרחב להבעת תכנים, רגשות, מחשבות והתמודדויות שאינם נחשפים באף מקום אחר.




למה ללכת לטיפול נפשי אם אפשר לקחת תרופות?


בימינו ישנו מגוון של תרופות בטוחות, המסייעות למצבים נפשיים שונים, אולם, התרופות מועילות במצבים מסוימים בלבד, ואינן מסייעות לפתרון הבעיה, אלא להפחתת הסימפטומים שלה. כשם שאקמול מוריד את החום אך אינו מרפא את הדלקת, כך גם תרופה נגד חרדה תיצור הקלה זמנית אך לא תטפל בבעיה העמוקה הגורמת לאדם לסבול מפחדים וחרדות. במידה והבעיה נובעת מגורמים פסיכולוגים, באישיות או ביחסים עם המשפחה למשל, התרופה לא תשפר את המצב. לעתים, טיפול ונטילת תרופות במקביל, משלימים זה את זה ומביאים להקלה. טיפול נפשי, יכול לפתוח פתח לשינוי אמתי של גורמי הבעיה, מעבר לסימפטומים, ולסייע במניעת מצבי מצוקה חוזרים. לעתים רצוי להשתמש בתרופות לשם הקלה על המצוקה המידית, אך הטיפול הפסיכולוגי נחוץ כדי לשנות את גורמי הבעיה ולמנוע את התחדשות המצוקה. אני עובדת עם פסיכיאטרים מנוסים ובמידת הצורך - מפנה אליהם להתייעצות.




כיצד לבחור מטפל/ת?


בבסיסו של התהליך הטיפולי עומד הקשר בין המטפל למטופל, שלו השפעה מכרעת לגבי הצלחתו של הטיפול, שכן ידוע ממחקרים בנושא כי המדד התקף ביותר לניבוי ההצלחה בטיפול, הוא תחושת איכות הקשר -"הכימיה"- שנוצרה בין המטפל והמטופל לאחר הפגישות הראשונות. לכן, לאישיותו של המטפל וליכולתו ליצור קשר זה עם המטופל חשיבות רבה אף יותר מאשר לגישה התאורטית שלו. הדרך הנכונה לבחור את המטפל הטוב ביותר עבורך, היא למצוא את מי שמעורר בך תחושה נוחה ומעניק לך ביטחון ואמונה בתהליך. שיקולים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים בבחירה - המלצות, נוחות המיקום, העדפות אישיות (כגון: מין, גיל וכדומה) ועוד.




מה ההבדל בין פסיכולוג לבין פסיכותרפיסט?


פסיכותרפיה היא מילה נרדפת לטיפול נפשי ומשמעה: תהליך שנועד לפתור בעיה, התלבטות או סבל באמצעות שיחה. הן פסיכולוג קליני והן פסיכותרפיסט מורשה הם אנשים שהוכשרו לתת טיפול זה. אין הבדל גדול, אם בכלל, בין עבודתו והכשרתו של הפסיכולוג הקליני לבין עובד סוציאלי, שהינו פסיכותרפיסט מורשה. שניהם יכולים לתת טיפול מצוין, ועדיף לבחור ביניהם על פי המלצות, נוחות המיקום, העדפות אישיות (כגון: מין, גיל וכו') וכימיה בין אישית. ההכשרה אותה עובר מטפל כדי להיות פסיכותרפיסט דומה וכמעט זהה להכשרה ששקיבל פסיכולוג קליני מומחה, הן בהיקף שעות הלימוד האקדמיות, הן בניסיון הטיפולי שרכש לאורך הכשרתו והן בהיקף ההדרכה שקיבל על עבודתו הטיפולית במסגרת ההכשרה. הבדל בולט אחד הוא האיבחון הפסיכולוגי אותו רשאי לבצע רק פסיכולוג שהוכשר לכך. כאשר פונים לטיפול פסיכולוגי הן אצל פסיכולוג והן אצל פסיכותרפיסט מומלץ לבדוק מה המקצוע הבסיסי של אותו מטפל (האם עובד סוציאלי קליני, פסיכולוג, מטפל בתרפיה באמנות ועוד), איזו התמחות סיים (אם מדובר בפסיכולוג), האם הוא בעל ניסיון בטיפול בבעיה המסויימת בגינה פונים והאם למד במסגרת מוכרת וממוסדת. הכשרתו של פסיכולוג קליני כוללת תואר ראשון, תואר שני קליני וארבע שנות התמחות במסגרות בריאות הנפש, המסתיימות בבחינת מומחיות. פסיכותרפיסט מורשה המוכר על ידי משרד הבריאות הוא עובד סוציאלי בעל תואר שני שסייo גם לימודי תעודה גבוהים באחד מבתי הספר המורשים לפסיכותרפיה בישראל. הכשרתם כוללת תואר ראשון, תואר שני (לרוב קליני) ושלוש שנות לימודים בבית ספר לפסיכותרפיה, המלוות בטיפול נפשי במסגרות בריאות הנפש. שימו לב: מכיון שאין כל חוק המסדיר את תחום הפסיכותרפיה בישראל, כל אדם יכול להצהיר על עצמו שהוא עוסק בפסיכותרפיה ולפתוח מרפאה ולכן חשוב לוודא מהי הכשרתו של הפסיכותרפיסט. אם יש ספק לגבי ההכשרה, אפשר ורצוי לבקש לראות תעודה.




כמה זמן נמשך טיפול נפשי?


משך הטיפול תלוי בעיקר בסיבת הפנייה לטיפול ומורכבותה, במטרת הטיפול, ביכולתו של המטופל להעמיק בהתבוננותו הפנימית ובעיקר ביכולתו לפתח קשר אמיץ וקרוב עם המטפל. יש הפונים עקב מצוקה עכשווית, מקומית, הגורמת להם סבל ומטרתם פתרון בעיה ספציפית או לפחות הקלה משמעותית. בפניות כאלו הטיפול יהיה לרוב קצר וממוקד (לעתים פונים לטיפול כדי לפתור בעיה מקומית ומסתבר כי שורשיה טמונים בבעיה מורכבת יותר, מה שעשוי להאריך את משך הטיפול). לעתים הפניה נעשית בעקבות בעיה מורכבת הנוגעת למערכות חיים רבות ומשמעותיות של האדם, מה שמצריך משך זמן ארוך יותר. באופן כללי ניתן לומר כי תהליך טיפול פסיכולוגי הוא ארוך. משכו המינימלי יהיה מספר חודשים ובדרך כלל הוא נמשך למעלה מחצי שנה ויכול להמשך גם שנה ויותר.




מהי פסיכותרפיה דינמית?


פסיכותרפיה היא טיפול בבעיות נפשיות ובמשברי חיים באמצעות שיחה. נקודת המוצא היא שבעיות נפשיות הן ביטוי להתרחשויות נפשיות עמוקות, בלתי מודעות ברובן, הקשורות בעברו של האדם. על ידי העלאת אסוציאציות חופשיות על ידי המטופל, נעשה ניסיון לחשוף את הקונפליקטים, המשאלות והחרדות העמוקים שלו, בהנחה שהוצאתם מן הלא מודע, הבנתם, הכלתם ועיבודם תביא לידי היעלמות ההפרעה ולהפניית האנרגיה הנפשית לצמיחה והתפתחות. מניסיוני, הכלה רגשית, החזקה נפשית וחוויה מגדלת הן חשובות בטיפול לא פחות מפירוש, הבנה, ניתוח ועיבוד. הטיפול הדינמי נותן מענה לסבל האנושי, לסימפטומים, לדילמות ולקשיים, אך לא פחות מכך מטפח גם כוחות, פוטנציאל, יצירתיות, משמעות בחיים, תחושת קיום וחיות ומימוש עצמי. תדירות הפגישות נעשית אחת לשבוע (במידת הצורך פעמיים בשבוע), כשכל מפגש נמשך 50 דקות. הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית עשוי להימשך תקופה משמעותית, אך כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש בפסיכותרפיה קצרת מועד, הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.




מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)?


טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT - cognitive behavioral therapy) מבוסס על ההנחה שתוכן המחשבות ודפוסי החשיבה שלנו מהווים גורם מרכזי ומשפיע בתהליכים רגשיים, בהתנהגות ואף בתהליכים פיזיולוגיים-גופניים. זהו טיפול ששם דגש באופנים בהם אנו מעבדים ומפרשים את החוויות שלנו – את החוויות בעולם סביבנו, עם אנשים קרובים וזרים, ואפילו את מה שקורה לנו בגוף. הטיפול לרוב מתמקד ב'כאן ועכשיו' ועוזר להגביר מודעות לקשיים רגשיים וכיצד ניתן לפתח דרכי התמודדות חדשות עימם. אחת ממטרות הטיפול הנה לחשוף את הדרך הייחודית בה המטופל מפרש את המציאות סביבו ואת מחשבותיו, וכיצד פרשנות זו משפיעה על עולמו הפנימי ועל דפוסי התנהגות כלפי הסביבה. בשנים האחרונות התפתחו מתוך ה-CBT גישות חדשות הנקראות בשם כולל "הגל השלישי" של CBT, המבוססות על ההנחה שעלינו להבין ולקבל את התוכן המנטלי שלנו, ולאו דווקא לשנות או להחליף אותו. גישות אלו משתמשות בכלים כגון קשיבות (Mindfulness) וקבלה ומחויבות (ACT). בעבודתי אני נעזרת בכלים, בטכניקות ובהתערבויות הלקוחים מגישות אלה, היכן שאני מוצאת לנכון.