הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות (אובססיביות) המעוררות חרדה, והתנהגות כפייתית (קומפולסיבית), שמטרתה להפחית או למנוע את החרדה. המחשבות הטורדניות יכולות להתמקד באפשרות להידבק בזיהומים, בסימני שאלה או הטלת ספק (למשל ספק עצמי האם נעלתי את הדלת או כיביתי את הגז), בצורך שדברים יימצאו בסדר מסוים ועוד. ההתנהגות הכפייתית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון התנהגויות למשל שטיפת ידיים, בדיקות חוזרות, פעילויות מנטאליות כמו ספירה, מלמול חוזר של מילים וכו’. הפעולות הללו אינן מתבצעות מתוך בחירה או שליטה – האדם המבצע אותן עושה זאת כדחף, על מנת להפחית את החרדה או למנוע התרחשות של אסון.

 

הטיפול ב  OCD-

​

מטרת הטיפול ב- OCD היא להתמודד עם המחשבות המטרידות ועם הדחפים הבלתי נשלטים לביצוע הטקסים.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לומדים איך להצליח לנטרל את המחשבות הטורדניות ואיך להימנע מביצוע של הטקסים הכפייתיים. הטיפול מתבסס על טכניקות של איתור דפוסי מחשבה והתנהגות שגויים ואימוץ דפוסים חדשים, יעילים ומיטביים יותר.

טכניקה נוספת בה משתמשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי היא של חשיפה ומניעת תגובה, כלומר: חשיפה למצבים, אירועים, מחשבות או דימויים המעוררים חרדה, אם בחשיפה ישירה ואם דרך דימיון מודרך. בהיבט של מניעת תגובה עובדים בטיפול על הימנעות מביצוע טקסים ושליטה בדחף להתנהגות הכפייתית.
לרוב, טכניקה זו מיושמת בצורה הדרגתית, כאשר עליה ברמת החרדה בדרך כלל מופיעה בשלבים הראשונים של הטיפול, אך פוחתת יותר ויותר ככל שהמטופל מתמיד בטיפול.

במקרים מסויימים נדרש שילוב בין הטיפול הנפשי לטיפול תרופתי.

 

אם גם את/ה סובל/ת ממחשבות טורדניות - אל תישאר/י עם זה לבד. התקשר/י לקביעת פגישת התייעצות ללא התחייבות.

​