על הקשר שבין קבלה עצמית למציאת זוגיות

ולנטיין מתקרב. חלקנו נוהגים לחגוג יום זה עם אהובי ליבנו. עבור אחרים יום זה רק מעצים את חוויית הבדידות והקושי במציאת זוגיות. ענת (שם בדוי) (30) משתייכת לקבוצה השנייה. כשהיא יוצאת לדייטים עם גברים שאינם מעוניינים בה – היא נמשכת אליהם ומתוסכלת מהדחייה. לעיתים היא מתפשרת ונענית לחיזורים של גברים המגלים בה עניין, למרות שאינה מתלהבת מהם. כשהם ממשיכים לגלות בה עניין – הם נתפסים בעיניה כבלתי אטרקטיביים והיא מוצאת בהם חסרונות ומסיימת את הקשר. כשהגברים מסיימים את הקשר (ולעתים אף בצורה פוגענית), לפתע הם נראים אטרקטיביים בעיניה.

בירור מעמיק העלה כי מאחורי החיפוש אחר המושלם והבלתי אפשרי מסתתר קושי בקבלה עצמית. כדי לברוח מהתמודדות עם קושי זה ענת משליכה את חוסר הקבלה שלה את עצמה על האחר. כפועל יוצא היא חושקת במי שאינו מעוניין בה ודוחה את מי שרוצה בה, כי אם אינני יכולה לקבל את עצמי, מה נוח יותר מלדחות את מי שמקבל אותי. מה הוא כבר שווה אם הוא מקבל אותי? כדברי וודי אלן: "לעולם לא אצטרף למועדון שיאפשר למישהו כמוני להיות חבר בו".

פיתוח קבלה עצמית נעשה בטיפול נפשי, בין היתר, באמצעות קבלת המטפל את המטופל כמות שהוא. אך כאשר אני מציעה למטופל גישה מיטיבה וחומלת לעצמו, אני נתקלת לא מעט בתגובה ספקנית ומופתעת: "את אומרת לי בעצם להשלים עם המצב? לחשוב שהכול בסדר? הרי הגעתי אליך כדי להשתנות". יש שחושבים שקבלה עצמית משמעה התעלמות מבעיות, מזעור אחריות, אמות מידה נמוכות וותרנות. אנשים החושבים שיחס עצמי מחמיר מוביל לעבודה קשה, משמעת והצלחה, חוששים שחמלה עצמית תפגע בביצועיהם. החששות האלה נובעים מחוסר הבנה של מושג הקבלה העצמית. אין מדובר באדישות, או בהשקפה חיובית עיוורת, או בתירוץ לעצלנות והתנערות מאחריות. להפך, קבלה עצמית נובעת מהרצון להשיג את הטוב ביותר עבור עצמנו מתוך הכרה בכשלים ובטעויות שלנו.

במחקר שערך מארק לירי (פסיכולוג וחוקר מוח מאוניברסיטת דיוק), שבו התבקשו הנבדקים להפגין חמלה עצמית רבה יותר בעודם חושבים על התנהגויותיהם השליליות, הם קיבלו אחריות אישית רבה יותר על התנהגותם. גישה עדינה וחמה יותר מאפשרת לאנשים להתמודד ביעילות עם הקשיים שמולם בלי להקל בהם ראש. הם יודעים שיש צורך במידה של שיפוט עצמי כדי לא לאבד את הראש, אבל הביקורת העצמית שלהם אינה מוגזמת. אנשים הרוצים את הטוב ביותר עבור עצמם מבינים שהם לא צריכים להעניש את עצמם כדי לדעת שהתנהגות טובה וחריצוּת הן חשובות.

ומה לגבי ענת? בסיוע הטיפול החלה ענת להבין שהתכונות שהיא מחפש בבן זוג, אינן דווקא התכונות שהיא זקוקה להן בקשר. בעוד היא מחפשת גבר מוחצן, המשדר ביטחון עצמי, בעל מבנה גוף רחב ושרירי, שמרבה לדבר על עצמו, היא זקוקה לגבר אמפתי ומכיל שרואה אותה ומתעניין בה. בעוד שגבר מהסוג הראשון נתפס בעיניה כגברי ומוצלח (ובשל כך מקרין על המוצלחות שלה), גבר מהסוג השני נתפס כנשי וחלש. הרי אם הוא מגלה בי עניין וקשוב אלי – משהו בו כנראה לא תקין. על ידי איתגור הנחות יסוד אלו ובחינת מקורן ובסיוע חוויה של קבלה עצמית שחשה בטיפול מתוך ראיית החולשות כמו גם החוזקות חל שינוי.

לסיכום - עיקר השינוי בטיפול מושג, באופן פרדוקסאלי, דווקא על ידי קבלת עצמנו כמו שאנחנו. רק כך נוכל להציע את עצמנו לזולתנו כאנשים שלמים הבאים אל הקשר מתוך עמדת חוזק ולא מתוך עמדת חולשה, אך התנאי הראשוני לכך הוא קבלת החולשה כטבעית ואנושית.