חיסיון מטפל - מטופל
Updated: Oct 15

מה מותר לחשוף, מתי חייבים לדווח ומה זכויות המטופל?
סודיות מקצועית והחיסיון המשפטי הם מאבני היסוד של הקשר הטיפולי. הסודיות מחייבת את המטפל שלא להעביר מידע שנמסר לו במסגרת הטיפול ללא הסכמת המטופל, ואילו החיסיון מעניק הגנה משפטית למידע זה במצבים מסוימים. בזכות עקרונות אלו יכול המטופל להרגיש בטוח, להיחשף, לשתף בחוויות אישיות ורגישות ולעסוק בנושאים שלעיתים לא שיתף עם איש.
במרחב הטיפולי מביאים מטופלים את הפחדים, החרדות, חוויות העבר שעדיין מעוררות כאב, הקונפליקטים האישיים והרגשיים ואת הסודות הכמוסים ביותר שלהם. ללא הידיעה הברורה שהדברים הנאמרים בטיפול נשמרים בסודיות, קשה לבסס אמון, ויכולת הטיפול להועיל עלולה להיפגע באופן משמעותי.
על פי רוב, מסירת מידע טיפולי לגורם שלישי, החל מרופא המשפחה ועד חברות ביטוח, מוסדות ציבוריים או גורמים אחרים, נעשית רק לאחר שהמטופל נתן הסכמה מפורשת וחתם על טופס ויתור סודיות.
מתי קיימת חובה או סמכות חוקית למסור מידע למרות חובת הסודיות?
למרות שהסודיות היא אחד העקרונות החשובים ביותר בטיפול, ישנם מצבים חריגים שבהם החוק מחייב או מאפשר למסור מידע גם ללא הסכמת המטופל:
1. סכנה ממשית לחיי אדם
כאשר קיימת סכנה ממשית ומיידית לחייו של המטופל או לחייו של אדם אחר, עשוי המטפל להיות מחויב או רשאי לנקוט צעדים לצורך מניעת הפגיעה. במקרים אלה ייתכן שיהיה צורך לערב גורמים מקצועיים או רשויות מתאימות, גם ללא הסכמת המטופל.
2. חובת דיווח על פגיעה בקטינים ובחסרי ישע
לפי סעיף 368ד לחוק העונשין, קיימת חובת דיווח לעובד סוציאלי לפי חוק או למשטרה כאשר קיים חשד סביר לפגיעה בקטין או בחסר ישע, לרבות התעללות פיזית, נפשית או מינית, וכן במקרים של הזנחה.
3. צו בית משפט
בנסיבות מסוימות רשאי בית המשפט להורות על מסירת מידע או על הצגת מסמכים טיפוליים. החלטות מסוג זה מתקבלות לאחר בחינת האיזון שבין חשיבות החיסיון הטיפולי לבין צורכי ההליך המשפטי והאינטרס הציבורי.
מה בין "רשומה רפואית" ל"תרשומת אישית"?
חוק זכויות החולה מחייב מטפלים לנהל רישום מקצועי של הטיפול. לצד זאת, קיימת הבחנה משמעותית בין הרשומה הטיפולית הרשמית לבין התרשומת האישית של המטפל.
רשומה רפואית / טיפולית
הרשומה הטיפולית כוללת בדרך כלל מידע עובדתי ומקצועי הנוגע לטיפול, כגון:
מועדי פגישות.
סיכומי טיפול.
מטרות הטיפול.
אבחנות מקצועיות, ככל שנקבעו.
התערבויות טיפוליות ומעקב מקצועי.
למטופל קיימת זכות עיון ברשומה הרפואית בהתאם להוראות חוק זכויות החולה. הרשומה מנוהלת ונשמרת על ידי המטפל או המוסד המטפל, אך החוק מעניק למטופל זכויות משמעותיות ביחס לעיון בה ולקבלת מידע ממנה.
תרשומת אישית של המטפל
תרשומת אישית כוללת לעיתים:
מחשבות מקצועיות ראשוניות.
אסוציאציות ורעיונות טיפוליים.
השערות עבודה.
התרשמויות מהדינמיקה הטיפולית.
חומרי חשיבה המשמשים להדרכה ולפיתוח ההבנה המקצועית של המטפל.
ככלל, תרשומת זו אינה מהווה חלק מהרשומה הרפואית הרשמית העומדת לעיון המטופל. מטרתה לשמש כלי עבודה מקצועי עבור המטפל בלבד. עם זאת, במקרים חריגים ובכפוף להחלטה שיפוטית מתאימה, גם מסמכים אלה עשויים לעמוד לבחינה.
הבחנה זו חשובה במיוחד: בעוד שלמטופל קיימת זכות עיון ברשומה הרפואית על פי חוק, התרשומת האישית נועדה לשמר למטפל מרחב חשיבה מקצועי המאפשר לו לעבד, לנתח ולהבין את התהליך הטיפולי באופן מעמיק.
פסיקת בג"ץ והגנה על החיסיון הטיפולי
החשיבות של החיסיון הטיפולי ושל ההגנה על המרחב המקצועי של המטפל קיבלה ביטוי משמעותי בבג"ץ 1347/18, פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה.
באותו מקרה נדונה בקשה לחשיפת חומרים מתוך הטיפול הנפשי של אישה שהגישה תביעה בגין הטרדה מינית במקום העבודה. בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות החברתית והציבורית של השמירה על החיסיון הטיפולי, וקבע כי אין להורות על חשיפת חומרים טיפוליים או תרשומות פנימיות באופן אוטומטי או שגרתי.
השופטים עמדו על כך שפגיעה בחיסיון עלולה לפגוע באמון שבין מטפל למטופל, לצמצם את נכונותם של אנשים לפנות לטיפול נפשי ואף לפגוע ביעילות הטיפול עצמו. נקודה זו מקבלת חשיבות מיוחדת כאשר מדובר בנפגעות ובנפגעי עבירות מין, הפונים לטיפול במצבי פגיעות, מצוקה וטראומה.
בית המשפט הבהיר כי בכל בקשה לחשיפת חומר טיפולי יש לערוך בחינה פרטנית ומדוקדקת, תוך איזון בין הצורך הראייתי לבין הפגיעה האפשרית במטופל ובאינטרס הציבורי שבקיומם של שירותי טיפול אפקטיביים ונגישים.
התפתחויות נוספות בתחום
בהמשך לגישה המחמירה ביחס להסרת חיסיון טיפולי, עודכנו בשנים האחרונות נהלים העוסקים בבקשות לחשיפת חומר טיפולי של נפגעי עבירה.
נהלים אלה מדגישים את הצורך ליידע את המטופל באופן מלא על משמעות הבקשה להסרת החיסיון, לאפשר לו לקבל ייעוץ משפטי מתאים, ובמקרים המתאימים גם לממש זכויות לסיוע משפטי מטעם המדינה. בנוסף, כאשר אין הסכמה לחשיפה, נדרש בדרך כלל הליך משפטי מסודר ובחינה שיפוטית של הבקשה.
מה חשוב לדעת כמטופלים?
אם אתם נמצאים בטיפול או שוקלים להתחיל בתהליך טיפולי, חשוב לדעת כי זכותכם לברר כבר בפגישת ההיכרות:
מהי מדיניות הסודיות בקליניקה.
כיצד נשמר המידע הטיפולי.
מי רשאי לגשת אליו.
אילו נתונים נרשמים במסגרת הטיפול.
כיצד מנוהלת הרשומה הטיפולית.
חשוב גם לדעת כי הסכמה לוויתור סודיות אינה חייבת להיות גורפת. ניתן להגביל את ההרשאה:
למידע מסוים בלבד.
לגורם מסוים בלבד.
לתקופת זמן מוגדרת.
למטרה מוגדרת.
במקרים רבים ניתן גם לבטל את ההסכמה בעתיד, בכפוף לנסיבות ולמגבלות הדין.
לסיכום
כאשר אדם פונה לטיפול, הוא עושה זאת מתוך אמון שהדברים האישיים ביותר בחייו יישמרו בסודיות. ההגנות המשפטיות והאתיות הקיימות בישראל נועדו לאפשר בדיוק זאת: מרחב בטוח שבו ניתן לדבר בפתיחות, להתמודד עם קשיים ולבקש עזרה ללא חשש. הכרת הזכויות והחריגים לחיסיון יכולה לסייע למטופלים ולמטפלים כאחד לקיים קשר טיפולי המבוסס על אמון, כבוד וביטחון.






















היי, אני כל כך מתרגשת לקבל בחזרה את הנישואים השבורים שלי ואת בעלי בחזרה אחרי שהוא עזב אותי ואת שני הילדים שלנו בשביל אישה אחרת. אחרי 8 שנות נישואים, בעלי ואני ניהלנו ויכוח אחד עם השני עד שהוא עזב אותי לבסוף ועבר לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שהחיים שלי נגמרו והילדים שלי חשבו שלעולם לא יראו את אביהם יותר. ניסיתי להיות חזקה רק בשביל הילדים, אבל לא יכולתי לשלוט בכאבים שעינו אותי, הלב שלי התמלא עצב וכאב, כי באמת הייתי מאוהבת בבעלי. אני חושבת עליו כל יום ולילה ואני תמיד רוצה שהוא יחזור אליי, הייתי ממש מוטרדת והייתי צריכה עזרה, אז חיפשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שהציע שד"ר אפטה יכול לעזור לי לחזור מהר , אז הרגשתי שאני…