הוא השתנה לנו
Updated: Oct 17

רוצים שינוי? (ספוילר: לא באמת)
בואו נודה על האמת. אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל אנשים גמישים, פתוחים ומקבלים, אך בפועל – אנחנו לא באמת אוהבים שינויים. תנו לנו להישאר באזור הנוחות ועזבו אותנו בשקט. לצד הרצון הכמוס בשינוי, פועלים בתוכנו כוחות חזקים שמתנגדים לו, חרדים מפניו ועסוקים בכל כוחם בשימור הסטטוס קוו.
גם כשאנו מגיעים לטיפול ומצהירים על רצוננו העז להשתנות, תמיד יהיו שם כוחות מחתרתיים שיפעלו ל"מיסמוס" של השינוי. הדברים נכונים שבעתיים כשמדובר בשינוי של האחר – בייחוד אדם קרוב ומשמעותי. אנחנו שואלים את עצמנו בחשש: האם האדם השונה יאהב אותנו כפי שאנו? האם אנחנו נצליח לאהוב אותו בחזרה? והאם הקשר – ויותר מכל, אנחנו עצמנו – נצטרך להשתנות?
כפי ששלום חנוך היטיב לכתוב ולשיר מתוך חוויותיו האישיות על הקושי של הסביבה להכיל שינוי בסגנון שאימץ:
"זה לא מי שהכרנו / זה לא מי שבחרנו / זה לא נוח, זה לא נוח / זה לא הוא, הוא השתנה לנו."
הכורח להשתנות
העולם סביבנו משתנה ללא הרף, ואיתו גם אנחנו – בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. ככל שאנו מתבגרים, הגוף משתנה, הקוגניציה משתנה, וגם הנפש פוסעת נתיבים חדשים, לטוב ולרע.
חלק מהשינויים החיצוניים נכפים עלינו (אובדן, פרידה, פיטורין), ואחרים מגיעים יחד עם בשורות טובות (לידה, נישואין, מעבר דירה). אם לא נשתנה יחד עם המציאות, אנו עלולים למצוא את עצמנו בפער כואב, מול תסכול עמוק ומשבר מתמשך. אלא שלעיתים, השינויים קורים מהר מכדי שנפשנו מספיקה לעכל, לעבד, להסתגל ולהשתנות בהתאם.
שינוי כאובדן זהות ופחד מהאחר
מפחיד להשתנות. יש בשינוי תחושה של אובדן הזהות המוכרת. ייתכן שמסיבה זו, גם כשהשינוי מבורך וחיובי עבורנו, לסביבה הקרובה לא תמיד קל לקבלו.
התרבות והשירה מלאות בפחד הזה. יהודה עמיחי זוכר בספרו (פתוח סגור פתוח, 1998) את צוואת אביו:
"הדיבר האחד-עשר: 'לא תשתנה' / והדיבר השנים-עשר: 'השתנה תשתנה'."
אנחנו אומרים לאדם הקרוב אלינו: "הישאר כפי שאתה, אל תשתנה לעולם". ברובד הגלוי זוהי אמרתו של הלב: אני אוהב אותך כמו שאתה ואינך צריך להשתנות. אבל ברובד הסמוי מסתתרת לעיתים אמירה אחרת לגמרי: אנחנו פוחדים שתשתנה לנו. זו אותה דינמיקה מוכרת שבה הורים מתקשים להכיל את ילדם המתבגר ההופך לאדם עצמאי שאינו בשליטתם, או בני זוג החוששים שהאדם שלצידם יפתח עולמות פנימיים חדשים בהם לא יהיה לו מקום.
שינוי בתוך זוגיות
זוגיות ארוכת טווח היא מעבדה חיה לשינויים: הולדת ילדים, עזיבת הקן, משברים כלכליים, או תהליכים נפשיים שכל אחד מבני הזוג עובר. לעיתים נדמה ששינוי כזה מפר את "ההסכם הזוגי" המקורי – למשל, כאשר אחד מבני הזוג עובר מטמורפוזה רוחנית, דתית או אישית דרמטית.
אסתר פרל, חוקרת זוגיות בולטת, נוהגת לומר שאדם מתאהב בממוצע שלוש-ארבע פעמים בחייו – ואם יש לו מזל, כל הפעמים הללו יהיו עם אותו אדם. כלומר, השינוי יכול להיות משבר מאיים, אך הוא גם הזדמנות פז: הזדמנות לגלות את בן הזוג מחדש, להתאהב בו מחדש, להרחיב ולהגמיש את גבולות הקשר, ולגלות רבדים חדשים גם בעצמנו.
בעומק הדברים, בכל זוגיות טמון מראש "הסכם שהופר". בתקופת ההתאהבות אנו משליכים על האחר את ציפיותינו ועושים לו אידאליזציה. בתום תקופת השדונים הללו מגיעה ההתפכחות, ועמה האכזבה והתסכול: גילינו שבן הזוג אינו בדיוק מה שציפינו, אלא אדם נפרד. היכולת להסכים ש"זה לא מה שסיכמנו מלכתחילה", להכיל את האכזבה ולפגוש את המציאות כפי שהיא, היא המשימה האמיתית של צמיחה זוגית.
האם הקשר יכול להכיל את השינוי?
האתגר שעומד בפני זוגות שעוברים תהליכים כאלה הוא גדול במיוחד. בשלב ראשון, נדרשת אמפתיה עמוקה לצרכיו של האחר, ולצידה נכונות לניהול דיאלוג בוגר וגמיש.
זוגות שהשכילו לפתח כבוד הדדי, סבלנות וסלחנות, יצליחו לגשר על הפערים. אחרים, לעומתם, ירגישו שהשינוי אינו בר הכלה, ויבחרו בפרידה. לעיתים, המאבקים סביב השינוי אינם אלא ביטוי לתקיעות עמוקה יותר סביב מאבקי כוחות, שליטה ופחד מפני אובדן מקום בקשר.
כאשר ההתמודדות מורכבת וכל צד מתבצר בעמדתו מבלי יכולת לנוע לקראת האחר, טיפול זוגי מהווה מרחב קריטי שבו ניתן לבחון האם ניתן לגשר על הפערים, או שמא פרידה היא הדרך הבריאה והנכונה יותר. במצבים שבהם בן הזוג מסרב להשתתף בטיפול, ניתן להיעזר בטיפול פרטני שבו אחד מבני הזוג הופך ל"סוכן שינוי", מברר את הדילמות שלו ומקבל כלים להבין איזו מציאות נכונה עבורו.
ונסיים במילים מלאות התקווה מתוך השיר "The wind of change" של ה"סקורפיונס"":





















שלום לכולם, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי נעמי שמואל, אני בת 38, התחתנתי בגיל 31, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר ועושר. אחרי שנה של נישואים בעלי הפך להיות כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא עמוס מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהבת אותו שאני לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שלי הבעל חוזר אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה מבקש עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא איש גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור…