דיכאון - המגיפה של המאה ה 21?
5 נתונים מעניינים על דיכאון (מתוך מחקר עולמי שנערך ב 2012):
אתה סובל מדיכאון? אתה לא לבד. אחד מכל ששה בוגרים בישראל סובל מהפרעה של דיכאון או חרדה במהלך חייו. אחד מכל עשרה בוגרים בישראל סובל מהפרעה של דיכאון במהלך חייו.
את בדיכאון? אל תרגישי חריגה. הסיכוי להפרעות דיכאון או חרדה אי פעם בחיים גבוה יותר (כמעט פי שניים) בקרב נשים בהשוואה לגברים. אחת התופעות הנפוצות בקרב נשים היא דיכאון לאחר לידה. גם גיל המעבר וסיום תקופת הפריון עשוי להוות טריגר להתפרצות דיכאון אצל נשים.
בישראל, מבין המוגדרים כסובלים מדיכאון חמור, 48% פנו לטיפול נפשי.
בישראל, אחוז הפונים לטיפול בגלל הפרעות חרדה היה הגבוה ביותר בהשוואה לשאר המדינות שהשתתפו במחקר. בהפרעות דיכאון, שיעור הפונים לטיפול בישראל היה נמוך מהשיעור ברוב המדינות.
בכל המדינות שהשתתפו במחקר הייתה הסטיגמה שהרגישו אנשים עם הפרעות דיכאון או חרדה גבוהה מזו שהרגישו אנשים עם תחלואה גופנית ללא דיכאון או חרדה.
מהו דיכאון?
מי מאיתנו לא חווה מספר פעמים בחייו מצב רוח ירוד, רצון להסתגר, חוסר חשק לצאת מהמיטה? כבדות? כנראה שכולנו. עצבות, דכדוך או "דיכי" הם חלק נורמטיבי מחיינו. הם מאפשרים לנו לעבד ולהתאבל על דברים ואף לגייס אמפתיה ועזרה מהסביבה. לפעמים ה"בלוז" עובר לבד, לפעמים בעזרת חברים, פעילות גופנית, מזון מנחם...לכל אחד השיטות שלו.
ובכן, זהו לא דיכאון. דיכאון אינו "סתם" עצבות .דיכאון משול למשקולת של 10 טון המונחת על כתפיך, שאינה מאפשרת לך לזוז, לשמוח, להרגיש, לקום, לקוות, כל מה שאתה רואה לנגד עיניך הוא מסך שחור. עתיד שחור. כל משימה ולו הקטנה ביותר כמו לקום מהמיטה נראית בלתי אפשרית. התיאבון נסגר. הגוף כואב. הנפש כואבת. עצם הקיום כואב. אתה רק רוצה ללכת לישון ולהתעורר כשזה ייגמר. אבל השינה ממך והלאה. מחשבות שליליות אינן מפסיקות להתרוצץ במוחך - אני אפס, אני כישלון, לעולם לא אצא מזה, אין לי עבור מה לחיות, העתיד שחור, החיים הם סבל משתמשך, אין לי כוח לכלום, אני לא מסוגל לכלום, אני שונא את עצמי, אני אשם בכול...
כשאת בדיכאון כל דקה מרגישה כמו שעה. כל יום - כמו נצח. אין לך חשק לפגוש אף אחד. אך גם להיות לבד עם עצמך זה לא פיקניק. את שונאת את עצמך ובזה לעצמך. אף אחד לא ירצה אותי ככה, את אומרת לעצמך, בסוף כולם יעזבו אותי. טוב, זה כנראה מגיע לי, את חושבת.
דיכאון הוא מחלה. הוא אינו בחירה.
קשה להסביר מהו דיכאון למי שלא חווה זאת. הקליפ הבא יכול לסייע להדגים זאת:
חשוב לדעת שדיכאון עשוי להתבטא באופנים שונים אצל אנשים שונים. יש שיסבלו מפרצי בכי מתמשכים. יש שיחושו דווקא אדישות, נתק רגשי וחוסר יכולת לבכות. יש מי שיחושו כאבים בגופם, ממש כמו שפעת. יש מי שיתפרצו בזעם על כל הסובבים אותם (בייחוד מי שבכי עבורו אינו לגיטימי). יש מי שתאבונם יפחת. יש מי שיתקפו בבולמוסי אכילה. יש מי שיתקשו לישון. אחרים יישנו כל היום. יש מי שיישארו במיטה ולא יתפקדו כלל. ישנם מי שמסוגלים לתפקד תחת דיכאון ואף יודעים להסתירו (דיכאון סמוי).
אז מה משותף לכל אלה ואיך בכל זאת מזהים דיכאון?
דיכאון היא תופעה נפשית נפוצה, שמאפייניה הם מצב רוח מדוכדך לאורך זמן, אבדן עניין והנאה בדברים שבעבר עניינו, תחושות של אשמה ודימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, חוסר אנרגיה, קשיים בריכוז ועוד. דיכאון גורם לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. אנשים רבים מתנהלים בחייהם עם תחושת דכדוך וחוסר סיפוק מתמשכת מבלי לדעת שהם סובלים מדיכאון. בדיכאון קליני, חווה האדם שינוי משמעותי במצב הרוח ובדרך בה הוא חווה את עצמו ואת עולמו. דיכאון קליני מלווה לא רק בתחושות של עצבות ומלנכוליה, אלא גם בתחושת ריקנות, אנהדוניה, ולפעמים חוסר תחושה או עניין כלל. דיכאון מופיע כאשר תחושות של עצבות עמוקה וייאוש נמשכים זמן ממושך ומפריעים לשגרת היומיום ולתפקוד תקין בתחומי החיים השונים. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים ומאשימים את עצמם בתחושות הקשות. ישנה ירידה בביטחון העצמי ובהערכה העצמית.
מהן הסיבות או "ההסברים" לפרוץ הדיכאון?
לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם: גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דיכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח (המכונים נוירו טרנסמיטורים או מוליכים עצביים) – משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות טריגר להופעה של דיכאון. גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון. גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבי משבר בחיים כמו אבדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה. הסיבה המדויקת להופעת דיכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם: · קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דיכאון. · היסטוריה של התאבדויות במשפחה · אירועי דחק, כמו מוות של אדם אהוב. · מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים. · מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס. · שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.
למה צריך לשים לב כשאדם הקרוב אליך סובל מדיכאון?
למרות שרוב האנשים הסובלים מדיכאון אינם מתאבדים, דיכאון שאינו מטופל עלול להגביר את הסיכון להתאבדות אפשרית. אין זה נדיר שאנשים מדוכאים חושבים על התאבדות גם אם אינם מתכוונים להפוך מחשבות אלו לביצוע בפועל. אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים לסגל את האנרגיה הדרושה לפגיעה עצמית, אך ככל שהדיכאון מתגבר, הם נמצאים בסיכון סביר יותר לבצע ניסיון התאבדות. פעמים רבות מדובר בפעולה הנעשית מתוך ייאוש ומתוך רצון לסיים את הסבל ולא מתוך כוונה של ממש למות.
מה לא לומר לאדם הסובל מדיכאון?
זה רק בראש שלך
יאללה קום על הרגליים ותתאפס על עצמך
אתה לא נראה בדיכאון
פשוט תחשוב חיובי
אני יודעת איך את מרגישה, גם אני עצובה
אל תחשבי על זה
תפסיקי לרחם על עצמך
מה לומר לאדם בדיכאון?
אני מבין שקשה לך ומעריך מאוד את המאמצים שאת עושה.
את חשובה לנו ואהובה בכל מצב
אתה לא לבד, אנחנו איתך
יש משמעות לחיים שלך. אתה חשוב לנו, למשפחה שלך, לחברים שלך, לילדים שלך.
בעזרת טיפול מתאים זה יעבור.
כיצד ניתן לטפל?
פסיכותרפיה באמצעות שיחות נחשבת כטיפול יעיל בדיכאון. בחלק מהמקרים, בהתאם לחומרת הדיכאון, ייתכן שילוב, שנמצא כיעיל ביותר, בין טיפול באמצעות שיחות ביחד עם טיפול תרופתי. אמנם גם רופא משפחה רשאי לרשום נוגדי דיכאון, אך מומלצת פנייה לפסיכיאטר, בייחוד במקרים מורכבים. כך לדוג' עלולים לאבחן דיכאון באופן שגוי, כשמדובר למעשה בהפרעה דו קוטבית, כך שנוגדי הדיכאון עלולים לעודד התפרצותה של מאניה ועוד.
מטופלים רבים יוכלו להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, הכולל:
(א) זיהוי דפוסי חשיבה שליליים ועיוותים קוגניטיביים המובילים לתחושות של ייאוש וחוסר אונים.
(ב) זיהוי בעיות ספציפיות בחיי המטופלים התורמות לדיכאון, וסיוע למטופלים להבין כיצד ניתן לפתור או לשפר אותן.
(ג) בניית תכניות לעתיד והצבת מטרות ראליות בכדי להביא לשיפור ברווחה הנפשית.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסייע למטופלים לזהות ולשנות דפוסים קוגניטיביים והתנהגותיים הגורמים לגיבוש תפיסת עולם ותפיסת עצמי מעוותות ושליליות המובילות להתפתחות הדיכאון. ואולם, לעתים מקור הדיכאון טמון בטיפול בקונפליקטים פסיכולוגיים פנימיים שלרוב נובעים מטראומות ילדות ובמקרים אלה טיפול פסיכו דינאמי מתאים יותר.
.
ישנם מטפלים המשתמשים בשיטת טיפול אחת, לעומת זאת מטפלים אחרים משלבים מספר טכניקות והתערבויות בהתאם למצבו או לצרכיו של המטופל.
בסופו של דבר אחד הפרמטרים החשובים הוא הקשר והכימיה בין המטפל והמטופל וכן רמת המוטיבציה של המטופל והאמון שלו במטפל.
אני משלבת טכניקות והתערבויות בהתאם לצורכי המטופלים. במידת הצורך אני מפנה להתייעצות עם פסיכיאטרים שאני מכירה וסומכת עליהם. סייעתי לאנשים רבים שסבלו מדיכאון להתגבר עליו, לשפר את רווחתם הנפשית ולחזור לתפקוד ולחיים בעלי משמעות.
מדוע חשוב לטפל?
לטיפול בדיכאון חשיבות רבה שכן במצב של דיכאון מתרחשת פגיעה קשה במטופל ובאיכות חייו. הוא עלול לאבד את עבודתו, את נישואיו. במצבי דיכאון חמור, עלול האדם הסובל לשקוע במחשבות אבדניות ואף לבקש לסיים את חייו. דיכאון פוגע בתפקודו הנורמלי ובאיכות חייו של האדם וגורם סבל רב, לא רק לאדם עצמו אלא גם לסביבתו הקרובה.
דיכאון קליני, המכונה גם דיכאון חריף/מז’ורי/אקוטי, אינו עצבות זמנית או מצב חולף. אנשים הסובלים מדיכאון אינם מסוגלים לחזור לתפקוד תקין ולהשיג שליטה מחודשת וסיפוק מחייהם ללא טיפול מתאים. בהיעדר טיפול הסימפטומים עלולים להימשך שבועות, חודשים ואף שנים.
אם חלק מהתופעות המתוארות כאן מוכרות לכם (או אם אתם מזהים אותן באדם היקר לכם), פנו או הפנו לטיפול נפשי.
