October 26, 2019

September 26, 2018

February 19, 2018

Please reload

Recent Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Featured Posts

תרופות נגד דיכאון – תרופות קסם או מקסם שווא?

 

 

כשאדם מאובחן בדיכאון, מציע העולם הפסיכיאטרי והפסיכולוגי טיפול 

בשני מישורים- טיפול תרופתי וטיפול נפשי.

 

המישור התרופתי נקבע לרוב על ידי פסיכיאטר, המאבחן דיכאון ורושם תרופות מרשם. על אף שכיום גם רופאי משפחה רשאים לרשום תרופות נגד דיכאון, אין להשוות בין מיומנות, ידע וניסיון של פסיכיאטר מבחינת היכולת לאבחן ולמצוא את התרופה המתאימה (אם מגיע למסקנה שאכן נדרשת) לבין מיומנותו של רופא משפחה. רבים מהמטופלים מתחילים ביעוץ פסיכיאטרי ובהמשך, משלא נדרש מעקב פסיכיאטרי צמוד, מחדשים את המרשם שנתן הפסיכיאטר על ידי רופא המשפחה של קופת החולים אליהם משתייכים). 

לאחר שנבחרה התרופה האנטי-דיכאונית, ייקבע המינון  בהתאם לגיל המטופל, לקיומן של הפרעות פסיכיאטריות מקבילות, לתופעות הלוואי ולתגובות בין-תרופתיות. במידה ומופיעות תופעות לוואי משמעותיות, מוחלף המינון או שמוחלפת התרופה.

 

 

איך זה עובד?

 

מנגנון הפעולה הביוכימי שמביא לשינוי במצב הרוח עובד באופן דומה במרבית התרופות:  בניגוד למה שמקובל לחשוב שהתרופות "מוסיפות סרוטונין במקרה של חוסר איזון כימי שמתבטא במחסור בסרוטונין במוח", למעשה הן גורמות לעיכוב ספיגה מחדש (reuptake) של מוליכים עצביים ( סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין), שנשארים פרק זמן ממושך יותר בתוך הסינפסות (המרווח בין הנוירונים) (סולמס מ', טרנבול א', 2005).

 

זה לא יעבור לי ללא תרופה?

 

חשוב לציין שבמקרים מסוימים של דיכאון, ניתן לטפל וליצור הקלה גם ללא היעזרות בטיפול תרופתי. עם זאת, במקרים רבים, ללא טיפול תרופתי, המטופל הדיכאוני שקוע במרה השחורה, במצב של חוסר אנרגיות ומוטיבציה לטפל בעצמו, ולכן לא יצליח להפיק תועלת מספקת מטיפול נפשי בלבד.

כמו כן, במצבים מסוימים לא ניתן לחכות עד שהטיפול הנפשי ישפיע על המטופל, לדוגמא – כשיש סכנה אובדנית, כשמדובר בהורה לתינוק או לילד קטן שתלוי בו בהעדר גורם תומך אחר, בהעדר גורמי תמיכה, כשהמטופל מסתכן בפיטורים/ פרידה/ אובדן משמורת ועוד.

התרופות משמשות במקרים רבים כפלטפורמה ראשונית שבאמצעותה ניתן להתחיל תהליך פסיכותרפי, שלעיתים לא קיימת דרך אחרת לבססו. 

האם אסבול מתופעות לוואי?

לתרופות מסוימות במינונים מסוימים קיימות תופעות לוואי שפוגעות במידה זו או אחרת באיכות החיים. כך למשל, אנשים הנוטלים נוגדי דיכאון נוטים לדווח על עליה במשקל, עייפות, סיוטי לילה, קהות חושים, אין אונות ועיכוב או קושי בהגעה לאורגזמה. תופעות הלוואי הן אינדיבידואליות לאדם הנוטל אותן ולתרופה. חלקן חולפות עם הזמן, אך לעיתים לוקח זמן עד שמצליחים למצוא את התרופה המתאימה ביותר. רוב האנשים שמתמודדים עם דיכאון כרוני מכירים את התהליך המתיש של ניסוי ותעייה שהם עוברים עד שמגיעים להתאמה מדויקת של תרופה. בתהליך זה, הרופא והמטופל נאלצים לנסות עד שמצליחים להגיע לשביעות רצון, עניין מייגע שיכול לארוך זמן, זאת משום שניתן לבחון את השפעתה האינדיבידואלית של תרופה מסוימת כעבור לפחות שלושה שבועות של נטילה רציפה.

 

זה לכל החיים?

 

במרבית המקרים התשובה היא שלילית, אך יש להביא בחשבון שהגמילה עשויה להיות מורכבת. גם כאשר ההפסקה בנטילתן מתבצעת באופן הדרגתי היא כרוכה בשורה של סימפטומים לא קלים שמופיעים שבוע עד חודש ממועד ההפסקה של נטילת הכדורים. למשל תחושות גופניות שמזכירות תסמיני שפעת, בעיות שינה, שינויים קיצוניים במצב הרוח ועוד. לכן, הפסקת תרופות נגד דיכאון צריכה להתבצע בהדרגה, בליווי פסיכיאטרי ובטיפול נפשי תומך.  

 

האם התרופות באמת יעזרו לי?

 

בשנים האחרונות מועלים לא מעט ספקות באשר למתודולוגיות המחקריות בהן מוערכת יעילותן של תרופות אלה. כיום עולה הכרה הולכת וגוברת במגבלות של תרופות נגד דיכאון, בעיקר, עקב פרסום מידע מוטה, התייחסות חסרה להשלכות הטיפול התרופתי בטווח הארוך, מימון מחקרים על ידי קרנות מחקר שמקבלות תרומות מחברות התרופות, השפעת פלסבו לעומת אפקט התרופה ועוד. (שיקיירסקי, ד, 2013).

מומחים מציינים כי שימוש קבוע ומתמשך בתרופות נוגדות דיכאון גורם לשינוי ברגישות של הרצפטורים המוחיים, מה שגורם לאובדן ההשפעה הקלינית של התרופות ואצל חלק מהמטופלים מתבטא בפגיעות מוגברת להישנות הדיכאון למרות המשך נטילת התרופות (שיקיירסקי, ד, 2013).

 

לכן יש להיזהר מלפסול טיפול תרופתי שלעתים מהווה הצלה של ממש, אך עם זאת לשמור על ראייה ביקורתית, לשים לב לשינויים ולתחושות בגוף ובנפש ולעדכן את הרופא. כדאי להיעזר במטפל כדי לשקול עלות מול תועלת.

 

 

האם התרופות מחליפות טיפול נפשי?

 

כאמור, במקרים בהם נדרש טיפול תרופתי, הטיפול המיטבי בדיכאון משלב הן את המישור התרופתי והן את מישור הטיפול הנפשי. חשוב לזכור שהטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים אך לא "מרפא" את הנטייה הדיכאונית של האדם, לא "מעצב מחדש" את מוחו ולא משנה את אישיותו או את אירועי חייו. כמו כן, הכדורים, במרבית המקרים, אינם נלקחים לנצח. לכן, האדם זקוק לכלים נוספים להתמודדות, כדי לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטום. 

 

נהוג להבחין בין שתי גישות עיקריות לטיפול בדיכאון:

  1. טיפול פסיכודינמי – בטיפול זה נעשה מאמץ למצוא את הסיבות העמוקות לדיכאון תוך פתרון קונפליקטים מודעים ולא מודעים. יש המשלבים טיפול זה יחד עם אלמנטים קוגניטיביים התנהגותיים על מנת להגיע לתוצאה מיטבית לטיפול בדיכאון.

  2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי  - CBT  - בטיפול זה ייעשה ניסיון לעריכת שינוי  קוגניטיבי תפיסתי אצל המטופל על מנת לשנות את תבניות החשיבה השליליות, לערער ולאתגר אותן ולהתבונן על המציאות באור קצת אחר. העבודה היא בעיקר על דפוסי החשיבה הדיכאוניים הכוללים עיוותי חשיבה וראיית העצמי באופן שלילי. בנוסף יש המבצעים "אקטיבציה התנהגותית" - על המטופל להבין ולהגדיר מהן אותן פעילויות עבורו, אשר מפתחות כישורים ומספקות תחושת הצלחה. לאחר מכן, עליו לעשות כל שביכולתו כדי לבצע אותן בהתמדה. כך במקום שהמטופל ימתין עד שירגיש מוכן לשינוי, באקטיבציה התנהגותית הוא מקבל הנחיה לפעול מהחוץ על הפנים, כלומר לנהוג בהתאם לתכנית מוגדרת מראש. הרעיון הוא שניתן לשנות לחיוב את מצב הרוח על ידי התנהגות, שלאחריה מופיע הרגש החיובי המיוחל. שיטה זו הינה ממוקדת וקצרת מועד יחסית לשיטה הפסיכודינמית שמתבוננת על נפש האדם באופן רוחבי ועמוק יותר.

הגישה שתיבחר תלויה בעיקרה בסיבה לדיכאון, באישיות המטופל וכמובן גם בגישה לפיה עובד המטפל.

 

 

לסיכום

 

לתרופות נגד דיכאון יתרונות רבים, לצד חסרונות לא מעטים. יש לשקול בכובד ראש כל מקרה לגופו ולהיוועץ באיש מקצוע. גם במקרים בהם הוחלט על טיפול תרופתי, אין הדבר מייתר את הטיפול הנפשי. הטיפול הנפשי לסוגיו, מסייע לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטום. הוא מסייע לאדם לחקור את רגשותיו, לנתח ולפרש אותם, להבין עיוותי חשיבה ואת הדרכים לשנותם לדפוסי חשיבה גמישים ומותאמים יותר. המטופל זוכה ללמוד הסתכלות אדפטיבית יותר על העולם, רוכש דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות אדפטיביים יותר, וכן כלים אשר יסייעו לו להתמודד עם המשבר הבא.  

 

 

מקורות:

סולמס מ', טרנבול א' (2005). המוח ועולם הנפש, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

שיקיירסקי ז"ל, ד. (2013). תוצאות ארוכות-טווח –לא מה שחשבתם [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 31.3.2019 מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3048

שיקיירסקי, ז"ל, ד. (2013). תרופות נוגדות דיכאון – לא מה שחשבתם [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 31.3.2019 מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3045

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

דנה שניצר-משיח פסיכותרפיסטית

 טיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב וברמה"ש