יחסים בין אחיות וחשיבותם: ממצאים מחקריים עדכניים
איך הגעתי לנושא?
בהמשך לפוסט הקודם שלי בנושא יחסי אחים וחשיבותם, אני רוצה להתעכב הפעם על הייחודיות שביחסי אחיות בוגרות. פוסט זה יתבסס על ניסיוני האישי והמקצועי ועל הספרות המועטה שקיימת. נושא יחסי אחיות העסיק וסקרן אותי מגיל צעיר, עד שבבגרותי החלטתי לחקור אותו. במסגרת עבודת המחקר לתואר שני* ראיינתי 36 נשים (18 צמדי אחיות) בגילאי 22-50 [u1] ראיונות עומק על חוויותיהן כאחיות. היה מרתק להיווכח בשונות הרבה שבחוויותיהן של צמדי האחיות, לעומת האופן הכמעט זהה שבו תפסו כיצד יחסי אחיות אמורים להיות. בעוד שחלק מהאחיות חוו יחסים קרובים ומפגשים תדירים, היו אחיות שחוו ריחוק וניכור ובתווך היה ערב רב של מצבי וגווני ביניים. עם זאת, כולן, ללא יוצאת מן הכלל, שיתפו בתחושה כי אינן אחיות "מספיק טובות" או "מספיק קרובות", כפי שאחיות "צריכות להיות", חוויה שיצרה תסכול רב. [u2]
מה מאפיין יחסי אחיות בגיל הבגרות?
בבגרות הצעירה אנו נוטים לראות התרחקות בין האחיות: כל אחות מכוננת מעגל חברתי משלה, מגבשת זהות מקצועית, בונה זוגיות, מקימה משפחה. קשר האחיות ממשיך לרוב בשל תחושה הדדית של הבנה ואחריות משותפת למשפחה, יותר מאשר בגין אינטרסים משותפים. התחרות על אהבה הורית משנה את צורתה: מי השיגה יותר? היריבות מובנית במסגרת מאבקן של האחיות לזהות עצמאית. כשהאישיות מגובשת והופכת לנפרדת יותר, גדל הפוטנציאל של צמיחת החברות. רבות מדווחות על מעבר מיחסים קונפליקטואלים בילדות ובהתבגרות לקשר חברי יותר בבגרות. חלוף הזמן מוביל לעתים להבנה רבה יותר ולצמיחה – הרצון להבין את האחות ונקודת מבטה, את עצמן ואת היחסים מבעד לעדשה המשפחתית.
בשלב אמצע החיים לעתים חל חיבור מחדש בין האחיות דרך חוויות משותפות: טיפול בהורה חולה, גירושין, בעיות בריאות. סדרי עדיפות משתנים והיחסים מוגדרים מחדש. במות ההורה האחרון קשריהן נעשים וולונטריים: בידן ההחלטה אם יישמר הקשר. מריבות על ירושה עלולות לפגוע בקשר. בזקנה קיימת נטייה בקרב אחיות להתקרב, לתמוך זו בזו ולחלוק זכרונות משותפים, בייחוד עם התאלמנותן.
כיצד אחיות מעצבות זהות?
לאחות השפעה ניכרת על הגדרתהזהות האישית וגיבושה. קיימים ממצאים המעידים כי בתוך המשפחה אחיות מהוות אחת בעבור השנייה מודל לחיקוי יותר מאשר הוריהן מהווים בשבילן, וכי הן מהוות למעשה מקור להשוואה חברתית, בייחוד בענייני מראה חיצוני ודימוי גוף. השוואה זו אינה מסתיימת בילדות, אלא נמשכתלאורך כל חייהן – מי הצליחה יותר בחייה, למי בעל מוצלח יותר, למי יש יותר כסף, מי מאושרת יותר, למי ההורים עוזרים יותר (לפעמים כמסווה לשאלהאת מי אוהבים יותר).
אחיות נוטות לתאר עצמן לעומת אחותן. בצד הנוחות שבדמיון קיים צורך בנבדלות – פיתוח ערכים, סגנונות וכישורים שונים זו מזו. היריבות מאפשרת תהליך של נפרדות ובמקרים רבים אינה מחסום לחברות אלא הכרחית ומהווה חלק טבעי ממנה.
יחסי אחיות מהווים חוויות ראשוניות עם נשים אחרות. בעזרתם ילמדו מה לצפות מעצמן ומזולתן והם עשויים להשפיע על דפוסי יחסים נוספים.
מה משפיע על יחסי אחיות?
משתנים רבים צוינו בספרות המחקר כבעלי השפעה על יחסי אחיות וביניהם: סדר הלידה; מספר האחיות ופער הגילים; תרבות ומוצא אתני, הבדלי אישיות ועוד. אחד המשתנים החשובים שצויינו הוא משפחת המוצא: ערכים משפחתיים עוברים מדור לדור. לעתים מודל האם ואחותה מחלחל אל בנותיה ומשתכפל. מעורבות יתר אימהית ביחסי הבנות עשויה להרחיק ביניהן. ציפיות שונות של ההורים מהאחיות משפיעות אף הן על קשריהן. העדפה הורית גורמת לעתים תחרות קשה וטינה; בשלב הבגרות נכנסים למשוואה משתנים נוספים:
בני זוג: יחסי אחיות מושפעים רבות גם מהיחסים עם בן הזוג כדי קונפליקט בין נאמנות לבעל לנאמנות לאחות;
ילדים: יחסים עם האחיינים אפשר שיסבו סיפוק עמוק והזדמנות קרבה, אך גם כאב. אחיות עלולות לשחזר תחרויות באמצעות ילדיהן;
ציפיות: טווח ההתנהגות הנורמטיבית בין אחיות רחב מאוד. יש שיהיו שבעות רצון מיחסיהן אם ישוחחו בטלפון פעם ביום. אחרות יסתפקו בשיחה אחת לחודשיים. פער בציפיות עלול להיות מקור לתסכול.
בראיונות שערכתי בלטו משפחת המוצא והמעורבות ההורית כגורמים מכריעים. עוד בלטה חשיבות התרבות בה אנו חיים והמסרים הבלתי מודעים שאחיות מפנימות. בחווייתן של הנחקרות עלה כאמור פער ניכר בין יחסי האחיות המציאותיים שלהן לבין הדימויים הרווחים בתרבות על יחסי אחיות, שאלה הפנימו. בעוד הדימויים התרבותיים נעים בין מסירות אין קץ לבין "קרב חתולות", התגלתה מציאות מורכבת יותר, רבת רבדים וצדדים, ואין לה כמעט ייצוג או נוכחות בתרבות.
כיצד מתוארים יחסי אחיות בתרבות?
התחרות הנשית על לבו וידו של הנסיך מייצגת היבט מהותי מאוד של יחסי אחיות, כפי שהם מתוארים בתרבות. הקו השולט בספרות הרווחת, בתקשורת ההמונים ובפולקלור מדגיש יריבות ותחרות אחיות על תשומת לב גברית: סיפור סינדרלה, פסיכה ואחיותיה (שהשיאו לה עצות שמטרתן לחבל בזוגיות שלה), המלך ליר, בת בולין האחרת, "שלוש אחיות" של צ'כוב, "על תבונה ורגישות" של אוסטן, הסרטים "חנה ואחיותיה" ו"יסמין הכחולה" של וודי אלן.
הסיפור המקראי של רחל ולאה מהווה דוגמה בולטת לאופן שבו מובנים יחסי אחיות בתרבותנו. יחסיהן מוצגים באופן חד ממדי ושטוח, כיריבות המתחרות על לבו של יעקב.
מדוע חשוב לפתח מודעות והבנה ליחסינו עם אחיותינו?
כאמור, מערכות יחסים בין אחיות מאופיינות בערב רב של רגשות סותרים: חיבה ותיעוב, אינטימיות וריחוק, הערצה וקנאה – המובילים לבלבול רב. ניסיונותיהן וחוויותיהן של נשים בדיאלוג עם רגשותיהן החבויים כלפי אחיותיהן הם מרכזיים בעיצוב התפתחותן הנפשית. הבנה טובה יותר של יחסי האחיותתוביל להבנה טובה יותר את עצמן ואת יחסיהן הבין-אישיים. לכשיאפשרו האחיות לעצמן לחוות ולהכיר בכול טווח הרגשות – שליליים כחיוביים – תתאפשר קרבה אמיתית. מודעות ומתן מקום לשנאה (וליתר הרגשות הנתפסים כשליליים) תאפשר להן לחוות אהבה אותנטית כלפי אחיותיהן, ובהמשך – במערכות יחסים נוספות.
מטפלים רבים מתמקדים ביחסיםעם ההורים - וממעטים להתייחס לקשר בין אחים או מייחסים לו משמעות משנית. ואולם, אי-אפשר להתעלם מכך שהאחיות חלקו את שנות ילדותן והתבגרותן, חלקו מרחב מחייה משותף ואותם הורים, אותה סביבה, אותו מאגר גנים, אותן חוויות ילדות משותפות. בילדות – אחות עשויה לשמש פיצוי להורות דיספונקציונלית. בגיל הפריון ביכולתן להסתייע זו בזו בגידול הילדים. גם בגיל מבוגר יותר, לאחר פטירת ההורים ובהמשך – התאלמנותן, הן יכולות לשמש מקור תמיכה משמעותי.
כעת חשבו על יחסיכן עם אחיותיכן ונסו להשיב על השאלות הבאות:
במה אתן דומות?
במה אתן שונות?
מה טיב הקשר?
כיצד השתנה במשך השנים?
עד כמה אחיותיכן תופסות מקום משמעותי בחייכן?
עד כמה אתן מכירות אותן?
והן אתכן?
האם אתן קרובות יותר לאחותכן או לחברתכן הטובה ביותר?
האם לכל אחת היה תפקיד ו"תיוג"?
אלו רגשות הן מעוררות בכן?
האם הייתן רוצות לשנות משהו בקשר?
כעת התבוננו במערכת היחסים שבין ילדותיכן. האם אתן מזהות קווי דמיון?
חשוב לומר כי גם במקרים קיצוניים ונדירים יחסית של נתק מוחלט ביחסים באופן שאינו ניתן לגישור (או שחידוש הקשר יגרום לעוגמת נפש קשה) - חיוני ללמוד כיצד להתמודד עם החסר ולעבדו כסוג של אבל וכן להיעזר בקשרים אחרים – כקשרי חברות, או קשרים עם בני משפחה אחרים, העשויים למלא חלק מהפונקציות שממלאים אחים.
כאמור, ליחסי אחיות נודע תפקיד מכריע גם בשלב הבגרות. מכאן החשיבות הרבה שבמודעות ליחסיכן עם אחיותיכן ובמעורבות הורית מותאמת בקשר בין ילדותיכן כבר בשלב הילדות, כדי ליצור בסיס איתן ליחסים, מה שיגדיל את הסיכויים ליחסים טובים ביניהן גם בבגרות.
*קישור לתזה:
