October 26, 2019

September 26, 2018

February 19, 2018

Please reload

Recent Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Featured Posts

פוסט טראומה - מה מאפייניה וכיצד מטפלים?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית?

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מתפתחת בתגובה לחשיפה של האדם עצמו או של אדם קרוב אליו לאירוע ממשי או שהיה מאוים על ידי סכנת מוות, חבלה חמורה או פגיעה מינית (לדוגמא: מלחמות, אונס, אסונות, תאונות דרכים, תאונות עבודה). המאורע הטראומטי חוזר ונחווה באמצעות זיכרונות פולשניים, ביעותי לילה, פלשבקים, או רמת חרדה (נפשית או פיזית) שעולה בכל חשיפה לגירויים המזכירים או מסמלים את האירוע. אנשים עם הפרעה זו לעתים קרובות נמנעים ממחשבות, רגשות או מגירויים חיצוניים שמזכירים להם את האירוע או את התוקף, ומשלמים מחיר כבד בתפקוד היומיומי, באיכות החיים וברווחה הנפשית. כמו כן, יש החווים שינויים שליליים בקוגניציה וברגשות (לדוג': אמונות וציפיות שליליות על העולם ועל העצמי, ירידה ניכרת בעניין ובהשתתפות בפעילויות חשובות, תחושת ניתוק וזרות מאחרים, חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים). 

בנוסף, הסובלים מהפרעה זו נוטים לחוות תסמינים של עוררות יתר ותגובתיות (לדוג': התנהגות רגזנית או תוקפנית, התנהגות אימפולסיבית או של הרס עצמי, דריכות יתר, תגובה בהלה מופרזת, קשיים בריכוז או הפרעות שינה). 

ההפרעה גורמת למצוקה ולפגימה ניכרות בתחומי תפקוד חשובים. 

 

מהם מאפייניה וכיצד מזהים PTSD?

 

מספר תגובות שכיחות המאפיינות PTSD:

  1. הימנעות והתרחקות מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי או מגורמים הקשורים באופן עקיף לטראומה. למשל, הימנעות מנהיגה לאחר מעורבות בתאונת דרכים. ההימנעות חלה גם על רגשות, באופן שהאדם נוטה להתרחק ממחשבות ורגשות כואבים ולפעמים גם מנסה להימנע מכל רגש בכלל. הוא חש עצמו מנותק רגשית  ולעיתים אף מכנה עצמו "חי מת".  

  2. שינוי בתפיסת העולם: העולם נחווה פתאום מפחיד ולא בטוח. קשה לסמוך על אחרים ולבטוח בהם.  

  3. מחשבות חוזרות לא רצויות שקשורות לחוויה הטראומטית או ממש  פלשבקים של האירוע, עד כדי חוויה כאילו חיים מחדש את האירוע הטראומטי. סיוטי לילה גם הם שכיחים.

  4. לעיתים מופיעות בעיות ריכוז בקריאה, במעקב אחרי שיחה או קושי לזכור דברים שאחרים אמרו. 

  5. כל גירוי קל מקפיץ או מבהיל, אפילו גירויים ניטרליים ולא מאיימים (כמו צלצול טלפון). הדופק מהיר ומתח השרירים גבוה באופן מתמיד. מערכת האזעקה של הגוף פועלת שלא לצורך הרבה זמן, גם במצבים שאינם באמת מצב חירום. 

  6. הדריכות הרבה, העייפות והמתח, תורמים לכך שסף התסכול נמוך יחסית. קל מאוד להתעצבן וקשה לסבול רעש, קונפליקטים ואי הבנות. "הפתיל קצר" והאדם נוטה להתפרצויות זעם, הרבה פעמים דווקא על האנשים הקרובים לו ביותר.  

  7. כעס - הכעס יכול להיות על עצמי - מדוע זה קרה לי, מדוע נהגתי כך ולא אחרת. הכעס גם יכול להיות על העולם ועל כך שאינו הוגן או כעס על חוסר ההבנה מצד הסובבים. כמות הכעס הצבור באדם ועוצמתו עלולים להבהילו עוד יותר ולגרום לו להתרחק מקרוביו מפחד לפגוע בהם. 

  8. מחשבות אשמה ובושה יכולות לעלות בתגובה לאירוע הטראומתי, לאופן התנהגותו בעת האירוע ולאחריו או לעובדה שהוא שרד בניגוד לאחרים. תחושות אלו מונעות לפעמים מהאדם להגיע בהקדם לקבל עזרה.  

  9. דיכאון - מצב רוח ירוד, תחושת חוסר תקווה, בכי תכוף, ייאוש, חוסר עניין בעתיד ובדברים שבעבר עניינו, תחושה כבויה ואף תחושה כי אין בשביל מה לחיות, כולן תגובות שכיחות לאחר חוויה טראומתית. לפעמים אנשים מספרים כי אינם זוכרים את חייהם או את עצמם לפני האירוע. גם הדימוי העצמי עשוי להפוך לשלילי. 

  10. לפגיעה הפוסט טראומטית עשויות להיות השלכות גם על המשפחה כולה, למשל על בני הזוג -  פגיעה באינטימיות וביחסי המין - הקושי לסמוך ולבטוח, הכעס וה"פתיל הקצר", דיכאון וכו' משפיעים על הקשר הזוגי. אנשים רבים מתקשים להרגיש מיניים או להיות מעורבים בקשר מיני. דבר זה נכון במיוחד עבור אלו שעברו אונס או התעללות מינית. בני הזוג עשויים לחוות טראומה משנית ולחוות סימפטומים דומים. הילדים עלולים להיפגע מהפתיל הקצר, מהעצבנות ומחוסר הסובלנות של ההורה. כמו כן, השפעות הטראומה עשויות לעבור מדור לדור. מסיבות אלו, חשוב ביותר להגיע לטיפול ולעתים אף נחוץ לשלב את בן/בת הזוג או המשפחה כולה בטיפול.  

הטיפול בפוסט טראומה

אדם שסובל מ PTSD יכול להיעזר בטיפול נפשי דינמי שמסייע לו להיות במגע עם התכנים הנפשיים הקשים ולהכיל אותם בנפשו מבלי להשתמש במערך הגנתי נוקשה שמחליש אותו ומצמצם את תפקודו. בנוסף ניתן להיעזר בטכניקות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות כמו שינוי דפוסי חשיבה מעוותים שנוצרו בעקבות הטראומה וכן בשיטת ה Prolonged Exposure, בה המטופל חווה מחדש את האירוע הטראומטי וזוכר אותו ואת הרגשות והמחשבות שהתעוררו בו, בנוכחות מקצועית תומכת ומארגנת של גורם מטפל. זאת במקום להמשיך להתאמץ להתחמק מהשלכות האירוע שחקוק בנפשו.

 

במסגרת עבודתי הציבורית בעמותת "עמך" לטיפול בניצולי שואה ובני הדורות הבאים (וכן במסגרת עבודתי במרפאות לבריאות הנפש רכשתי ניסיון רב בטיפול בטראומות

מסוגים שונים. אם עברתם אירוע טראומטי שאינכם מצליחים להתגבר עליו והוא פוגע בתפקודכם, פנו אליי ואשמח לסייע.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

דנה שניצר-משיח פסיכותרפיסטית

 טיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב וברמה"ש