כיצד מתמודדים עם אבל ואובדן?
הסיפור האישי שלי
לפני 13 שנה איבדתי את אמי, שהלכה לעולמה בגיל 58, לפני שהספיקה ללוות את אחותי לחופה, לחבוק נכדים ולצאת לפנסיה. אין שלב אבל שפסחתי עליו – החל מהכחשה, דרך כעס, עצב והשלמה. עד היום - בכל אירוע משמעותי (לידה, יום הולדת, חג, מעבר דירה, סיום לימודים, הצעד הראשון של ילדיי, המילה הראשונה, עליה לכיתה א' ועוד) – אני חשה צביטה בלב. צביטה של החמצה. מחפשת את אימא – לספר לה, לחלוק אתה, לשתף אותה. חושבת – מה היא הייתה אומרת על הסיטואציה. לו רק יכלה לראות את ילדיי ואחייני – נכדיה. רק מי שהכיר אותה יודע כמה רחב היה ליבה. לו רק ידעה לגלות כלפי עצמה אותה חמלה ורוחב לב שגילתה כלפי יקיריה.
מותה המוקדם גרם לי להבין עד כמה חיינו תלויים על חוט השערה וכי עדיף לעשות ולהתחרט מאשר להימנע ולחיות עם תחושת החמצה. אני מאמינה שמותה היה אחד הזרזים להסבה המקצועית שביצעתי בדרכי להגשמתי העצמית. נוכחתי לדעת שממשברים אפשר גם לצמוח וללמוד דברים חדשים על העולם ועל עצמי. החדשות הרעות הן שאין קיצורי דרך. כדי להגיע לשם חייבים לתת מקום לאבל, לכאב, לכעס, לרגשות האשמה, לתחושה ההחמצה ולגעגועים.
אבל ואובדן – מהכחשה ועד השלמה
אבל ואובדן הינם חלק בלתי נפרד מחיינו החל מרגע לידתינו. כאשר מתרחשים אובדנים טבעיים כגון מוות טבעי של אב או אם בגיל הזקנה, אנו חשים כאב ועצב עצומים אך החזרה המתבקשת לחיים לרוב אינה מלווה בדרך כלל בקשיים מיוחדים, גם אם היא אורכת זמן מ (גם לכך יש חריגים ויש שיגיבו גם לאובדן "טבעי" של אב או אם בגיל הזקנה בצורה קשה יותר ויתקשו לחזור לשגרת חייהם ולתפקוד רגיל). לעומתם, אבל ואובדן בלתי צפויים מערערים, מבלבלים וקשים מנשוא, כגון נכות פתאומית שלך או של בן משפחה, מוות של ילד וכדומה. אנשים החווים אובדן עוצמתי מסוג זה חשים שמשהו בתוכם מת ושהם מאבדים שליטה על עצמם ועל חייהם. בנוסף, עלולות לצוף חרדות ותחושות דכדוך ודיכאון.
לאחר האובדן מתחיל להתרחש תהליך של התאבלות. כל מגע עם סיטואציה שעשויה להזכיר את מה שאיננו יותר עלול ליצור התמודדות חדשה עם האובדן. תהליך אבל מאופיין בתקופות התקדמות ונסיגה לסירוגין, כאשר בתקופות הנסיגה קיימת החמרה ביכולת להתמודד והכאב לעיתים מתעצם ומציף, עד כדי פגיעה בתפקוד ואף דיכאון.
חשוב לציין שלרוב חשוב ואף רצוי לעבור תקופה זו על מנת להשלים עם חסרונו של מי שאיננו עוד. ניסיון להימנע ולהדחיק עלולים להוות מכשול וקושי מתמשך. ככל שהאובדן עוצמתי יותר, צפות תגובות עוצמתיות יותר או לחלופין חוסר תגובה ואדישות מוחלטת. לעיתים תקופה זו מלווה בחלומות רבים אודות האובדן, אשר איתם נעשה שימוש אפקטיבי ויעיל במהלך הטיפול הפסיכולוגי.
ההתמודדות עם אבל ואובדן מורכבת לרוב ממספר שלבים:
1. הכחשה, המאפשרת התמודדות הדרגתית עם הבשורה הקשה.
2. כעס והתנגדות, ההופכים עם הזמן לקבלה של המציאות הקיימת
3. דיכאון ודכדוך, הנובעים מהצער, או מרגשות האשמה.
4. שלב ההשלמה, המאפשר התארגנות מחדש למצב הקיים. שלב אחרון זה מאפשר להשלים עם האובדן, לחזור לתפקד ולנהל אורח חיים אידיאלי.
חשוב לציין שכל אחד חווה את האבל בדרך אחרת ולאו דווקא על פי שלבים אלו בסדר זה.
החזרה לחיים נורמטיביים הינה הדרגתית ואיטית ומלווה בנסיגות וקשיים, אך המגמה נעשית יותר ויותר ברורה. באמצעות טיפול פסיכולוגי באבל ניתן לעבור תהליך זה ולחזור אט אט למקום נפשי בו ניתן לנסות לחזור למסלול נורמטיבי, תוך ליווי ותמיכה מקצועית ואישית.
אז איך מתמודדים?
כל אחד וכל אחת מתמודד באופן שונה עם אובדן. יש מי שמצליחים לעשות זאת בכוחות עצמם או בסיוע של חבר טוב או קרוב משפחה. אך לעתים תהליך האבל מסתבך, כאב האובדן קשה מנשוא ופוגם בתפקוד היומיומי. טיפול פסיכולוגי במקרים רבים של אובדן הכרחי לאדם, כדי להשלים עם המציאות החדשה ולהיפרד מהיקר לו. הטיפול מאפשר למטופל להבין שמתוך האבל אפשר גם להמשיך לחיות מבלי להתייסר ולסבול וכך להציב יעדים חדשים ולמצוא משמעות חדשה מבלי לשקוע לאבל.
לעיתים, כאב האובדן קשה מנשוא ופוגם בתפקודו היומיומי של האדם. מצב זה, המכונה אבל פתולוגי, מצריך התערבות טיפולית מקצועית. עם זאת, גם במקרים שהאבל אינו פוגם באורח החיים, האדם זקוק לתמיכה, עזרה בהתמודדות עם הכאב ועיבוד רגשותיו.
טיפול רגשי במקרים רבים של אובדן, הכרחי לאדם, על מנת להשלים עם המציאות החדשה ולהיפרד מהיקר לו. טיפול פסיכולוגי באבל נותן לגיטימציה לכל תגובה והתנהגות, הנתפסת בעיני המטפל המקצועי כטבעית ואף הכרחית בכדי להתמודד ולהתגבר על הכאב והייסורים.
טיפול פסיכולוגי סביב נושא אבל ואובדן, מאפשר לאדם המתמודד עם האובדן לעבד את רגשותיו ומכאוביו ולתעל את תחושות חוסר האונים וחוסר התכלית למקומות הרסניים פחות, ומיטיבים יותר. הטיפול מאפשר למטופל להחזיר את שיווי המשקל הנפשי לקדמותו ואף לגדילה והתפתחות, המאפשרת לאדם לקיים חיים מספקים ומלאים, באיכות רגשית טובה יותר, לצד טיפוח הקשר הפנימי עם הדמות היקרה אותו איבד ומקום מאפשר להכיל את הזכרונות והגעגועים, ללא ההשפעה של הצער והכאב אשר מפריעים לתפקוד היום יומי. אם גם את או אתה איבדתם אדם קרוב או שאתם מתמודדים עם בשורה קשה, נכות או אובדן תפקודי ואתם מתקשים לעבד את האבל – אל תישארו עם זה לבד.
