Search
  • דנה שניצר משיח

יחסיי עם אחותי והקשר ביניהם לבין הזוגיות שלי


מדוע יחסים עם אחאים הם חשובים?

יחסינו עם אחינו ואחיותינו הם ככל הנראה הקשר הארוך ביותר שננהל במהלך חיינו. מחקרים מצביעים על השפעתם הרבה של יחסים מוצלחים עם אחאים על תחושת הרווחה האישית, על התפתחותם האישית ויצירת מערכות יחסים בהמשך החיים עם חברים, חברות, קולגות וגם עם בני או בנות זוג. הם משפיעים על הדימוי העצמי שלנו, ציפיותינו מקשרים, מידת האמון והביטחון וניסיון ב"הפשרת" הדימויים הפנימיים, שהוקפאו מאז הילדות ומשוחזרים ביחסים בוגרים. ניסיונותינו וחוויותינו בדיאלוג עם רגשותינו החבויים כלפי אחאינו הם מרכזייםבעיצוב ההתפתחות הנפשית שלנו. אחאים חלקו את שנות ילדותם והתבגרותם, חלקומרחב מחייה משותף ואותם הורים, אותה סביבה, אותו מאגר גנים, אותן חוויות ילדות משותפות. ניתן להתייחס לאח או אחות כאל "תא גזע עוברי נפשי" – המקום שבו הכול התחיל.

כפי שעולה ממחקרים רבים – לאחאים יש השפעה ניכרת על הגדרת הזהות האישית וגיבושה. אחאים עסוקים רבות בהשוואות לאח או לאחות, בהזדהות, בבידול, כחלק משלב יצירת הנפרדות. אח כמראה - הזדהות, או מנגד – ניכור. קיימים ממצאים המעידים כי בתוך המשפחה אחאים מהווים אחד בעבור השני מודל לחיקוי יותר מאשר הוריהם מהווים בשבילם, וכי הם מהווים למעשה מקור להשוואה חברתית. קשרים חיוביים עם אחאים נמצאו כמנבאים מידה רבה יותר של הבנה רגשית וחברתית, יכולות קוגניטיביות, רגישות מוסרית ויכולת הסתגלות פסיכולוגית.

ממצאי מחקר שערכתי בנושא זה (שניצר-משיח, 2014) מורים, שהשוואה והנגדה בין אחיות אינה מסתיימת בילדות, אלא היאנמשכתלאורך כל חייהן – מי הצליחה יותר בחייה, למי בעל מוצלח יותר, למי יש יותר כסף, מי מאושרת יותר, למי ההורים עוזרים יותר (פעמים כמסווה לשאלת השאלות – את מי ההורים אוהבים יותר, אפילו אינם עוד בין החיים).

מערכות יחסים בין אחאים מערבת בתוכה קשת רחבה של רגשות עוצמתיים, לעתים סותרים: חיבה ותיעוב, אינטימיות וריחוק, הערצה וקנאה – המובילים לבלבול רב. הבנה טובה יותר של יחסינו עם אחאינותוביל להבנה טובה יותר את עצמנו ואת יחסינו הבין-אישיים. אם נאפשר לעצמנו לחוות ולהכיר בכול טווח הרגשות – שליליים כחיוביים – תתאפשר קרבה אמיתית.

מודעות ומתן מקום לשנאה, קנאה (וליתר הרגשות הנתפסים כשליליים) תאפשר לנו לחוות אהבה אותנטית כלפי אחאינו, ובהמשך – במערכות יחסים נוספות.

דוגמא (מתוך המחקר):אחיות בשנות ה30 לחייהן מתארות את הריחוק ביניהן ותלות זו באתוס המשפחתי שהנחילו הוריהן – אסור לכעוס ("יכול להיות שהכישלון של ההורים שלנו הוא שאסור היה לנו להיפרד ממש, ולא יכולנו. אסור היה לנו לכעוס, שאנחנו לא יודעות לכעוס אחת על השנייה"). כך לדוגמא אחת האחיות נישאה לחבר לשעבר של אחותה. אמנם היא קיבלה את "ברכתה" האחות, אך עודנה חשה כי אחותה מתקשה לקבל זאת. הן לא שוחחו על כך ולא ליבנו זאת ביניהן מעולם (אחותה נישאה זמן רב אחריה).

בצמתים חשובים בחיים אחאינו יכולים לשמש כמשאב תמיכה. לדוגמא – בילדות – במקרים של חוסר תפקוד הורי, בגירושי ההורים, בבגרות - במעבר שלנו להורות, בפרידות או גירושים שנחווה, בהתמודדות עם מחלת ההורים, באובדן הורים, בזקנה - בעת אובדן בן או בת זוג וכו'.

ומה אם ניסית ולא הצלחת לשקם יחסים אלה?

גם במקרים שבהם יחסים בין אחאים אינם ניתנים לגישור – חיוני ללמוד כיצד להתמודד עם החסר ולעבדו כסוג של אבל וכן להיעזר בקשרים אחרים – חברים טובים או בני משפחה אחרים, העשויים למלא חלק מהפונקציות האחאיות.

טיפול פרטני תוך מודעות לחשיבות קשרי האחאים עשוי להיות רלוונטי לשם שיקום הקשר ועבודה עליו, להשגת מידע או תובנה על המטופלת מדמות מרכזית, המכירה אותנו משחר ילדותנו ולצורך השלמה וקבלה במקרים בהם שיקום הקשר לא צלח. מידע על היחסים שלנו על אחאינו עשוי לסייע בבחינת הדימוי העצמי שלנו, הציפיות שלנו מקשר ומידת האמון והביטחון ביחסינו הבין-אישיים. פיתוח מיומנות להביע כעסים באסרטיביות, בלא חשש מעימותים – עשוי לקרב את האחאים זה לזה תוך התמודדות ועיבוד רגשות אשם וטינה. גם היכולת להכיר בקנאה ולדבר עליה, ולא לראותה כתכונה מפלצתית שיש להדחיקה ולהתעלם ממנה, עשויה לסייע. לדוגמא: ענת (שם בדוי) הגיעה לטיפול עם קשיים בזוגיות. היא מצאה עצמה בוחרת שוב ושוב בבני זוג מרשימים ומוצלחים (מבחינת מראה חיצוני, תארים, מקצועות וכו') אך שכלל לא ראו אותה. היא התקשתה להבין דפוס זה, שכן הוריה היו מכילים וקשובים אליה, העריכו אותה על תכונותיה הפנימיות ומעולם לא לחצו עליה להוציא ציונים גבוהים או להרשים בדרך חיצונית כלשהי. בשלב מסוים הבינה כי היותה בת זקונים בהפרש גדול מאחאיה האחרים וניסיונה הבלתי פוסק והעקר להרשימם ולזכות בהערכה ובתשומת לבם השפיע על דימויה העצמי ועל תחושת הערך העצמי, אשר הושלך על בני זוגה הפוטנציאלים, שבבחירתם שחזרה את חוסר תשומת הלב וההערכה, מבלי שהצליחה "לתקן" זאת בבגרותה. מודעות לכך ויצירת תיקון במסגרת הקשר הטיפולי סייע לה לדייק בבחירותיה ובצרכיה ובסופו של דבר מצאה בן זוג מכיל ותומך והחלה לפתח תחושת ערך עצמי שבאה מתוכה. בנוסף הצליחה לשקם את מערכת היחסים עם אחת האחיות לאחר שפתחה עמה מרירות ומתיחות של שנים רבות.

גם טיפול קבוצתי , במסגרתו כל משתתף נדרש למצוא את מקומו בקבוצה ולהבליט את ייחודיותו,עשוי לסייע בשחזור התא המשפחתי. תהליכים של קנאה ותחרות מתעוררים למול משתתפים- אחים ומנחה- הורה. המערך הקבוצתי והאינטראקציה בין המשתתפים מאפשרים לבחון מחדש את יחסי האחאים ולשנות התנהגות חברתית. דרך התנסות וחקירה ניתן להבחין כיצד יחסי האחאים המודעים והלא מודעים של המשתתפים משתחזרים ומשפיעים על קשריהם עם אחרים.

איך יחסיי עם האחים והאחיות שלי משפיעים על היחסים שבין ילדיי?

חשוב לשים לב גם - שחזור דפוסי היחסים שבין האחאים ביחסים שבין ילדיהם וניסיון להשתחרר מכבלי דפוסים בעייתיים משוחזרים, שהם מקור לריחוק בין האחיות. גישתו של הורה לילדיו המבוגרים תושפע מגישתו בעבר לאחאיו. קנאתו באחאיו ויריבותו עמם עוררו פנטזיות תוקפניות. אם תחושת האשמה והקונפליקטים הנובעים מכך אינם חזקים מדי, לאפשרות לעשיית תיקון יש מרחב פעולה רב יותר ורגשותינו האימהיים (או האבהיים) יוכלו להתבטא במידה רבה יותר. דוגמא (מתוך המחקר – פרטים מזהים שונו): חן (43), ליאת (39) וקרן (32) הן אחיות. ליאת מתארת כי בעוד היא מפרגנת לחן, חן מתקשה לפרגן לה. חן מתארת שבילדותה נדרשה לוותר לליאת, בהיותה צעירה ממנה, ולרצותה. כיום לכל אחת מהן 3 ילדים. גם אצל בנותיה של ליאת הפירגון הוא חד סטרי, כאשר רק האמצעית מפרגנת לבכורה, בדיוק כפי שליאת חוותה במשפחת המקור שלה. ליאת מרבה לדרוש מבתה הבכורה לוותר לאמצעית, בדיוק כפי שהוריה דרשו מאחותה הבכורה.

לסיכום: יחסים בין אחאים והבנתם חשובים מכמה טעמים:

  1. בילדות הם משמשים מעבדה חברתית ראשונה במסגרתה מפותחות מיומנויות בין אישיות, הבנה רגשית וחברתית, יכולות קוגניטיביות, רגישות מוסרית ויכולת הסתגלות פסיכולוגית. בתור שכאלה הם משפיעים על מערכות יחסים שניצור בבגרותנו. הבנתם תסייע לנו להבין דפוסי יחסים ובחירות בחיים שאינן תמיד מודעות וברורות לנו וכיצד לשפרם.

  2. בבגרות הם עשויים לשמש משאב תמיכה בעת משבר.

  3. הבנתם ועיבודם חשובה גם לתפקודנו ההורי כמי שמשמשים מודל לחיקוי עבור ילדינו וכמי שיוצרים, משתתפים, מתווכים ומשפיעים על חלק ניכר מהדינמיקות בתוך המשפחה. לדוגמא: מודעות ליצירת תיוגים נוקשים כגון – את היפה, היא החכמה או ליצירת אפליות, לאו דווקא מודעות. או מדיניות של "הפרד ומשול" שבה כל התקשרות בין האחים עוברת דרך ההורה או אי מתן מקום לבטא (מילולית) כעס כלפי האח וכו'.

מהן החדשות הטובות?

החדשות הטובות הן לצאת משחזורים לא בריאים. גם אם מערכת היחסים המציאותית עם האח או האחות לא תשתנה בעקבות זאת, עצם הבנתנו אותה וכיצד היא משפיעה על גיבוש אישיותנו, התנהגותנו ובחירותנו, תוכל לסייע לנו בפיתוח מודעות לדפוסי יחסים לא יעילים ומקורם ואימוץ דפוסים הנכונים לנו יותר.


0 views

דנה שניצר-משיח פסיכותרפיסטית

 טיפול נפשי בצפון תל אביב וברמה"ש