Search
  • דנה שניצר משיח

יחסי אחים: כיצד אני כהורה יכול לתרום לביסוסם


הקשר עם אחינו ואחיותנו הוא הארוך בחיינו ויימשך, בדרך כלל, כל החיים. השפעת אחאים על התפתחות האגו, הדימוי העצמי יכולת אמפאתית והבנת חוקי החברה היא רבה. אחאים הם מעבדה חברתית ראשונה להתנסות בקבוצת השווים. מספר מחקרים מצאו קשר בין איכות יחסי אחאים לבין הסתגלות חברתית וזוגית בהמשך החיים.

יחסי אחאים לאורך החיים

יחסי אחאים הם דינאמיים. תהליכי התפתחות נורמטיביים, כמו גם מצבי משבר, עשויים להיות נקודות מפנה בקשרי אחאים, לטוב ולרע, ויגרמו שינויים ביחסים במשך השנים.

בילדות אחאים עשויים לשמש סוכני חברות והשראה להתפתחות קוגניטיבית באמצעות משחק משותף. בגיל ההתבגרות מפתחים אחאים זהות באמצעות תחושות הקבלה והדחייה ממשפחתם. הם ישוו עצמם לאח הגדול, יבחנו התנהגויות רצויות ופסולות של האחים לפי תגובות ההורים וינהגו בהתאם. קשר אחאי יכול לספק תחושות אינטימיות, ביטחון, שייכות ולסייע בהתמודדות עם אירועים קשים. ועם זאת, לא אחת, יחושו אחים תסכול, בלבול, אמביוולנטיות ומורת רוח.

שמירת מערכת יחסי האחאים בבגרות מצריכה מאמץ. הם חיים בנפרד, רוקמים קשרים חברתיים ורומנטיים, מקימים משפחות, ומבססים קריירה. מרחק גיאוגרפי רב ופערי סגנון יקשו על שמירת הקשר. תדירות המפגשים קטנה וחלק ניכר מהתקשורת נעשה בתיווך ההורים. עם זאת, היכולת לבחור מתי ועם מי להיות בקשר קרוב בבגרות, בלא כפייה הקיימת בילדות, היחלשות הדומיננטיות ההורית וגורמים נוספים - עשויים לקרב. היריבות הגלויה מצטמצמת הודות לנקודת מבט בוגרת יותר וצמצום המגע ואולם, יריבות סמויה אפשר שתגיח בעת סיעוד הורים מבוגרים, שאלות ירושה וכיו"ב.

כשמתרוקן הקן המשפחתי, קשרי האחאים חוזרים למרכז. נבדקים בני שבעים ויותר דיווחו על העדפתם לשוחח ולהעלות זיכרונות עם אחיהם, לעומת ילדיהם הבוגרים .

מדוע יחסי אחאים חשובים כל כך?

מערכות יחסים בין אחים מאופיינות בערב רב של רגשות סותרים: חיבה ותיעוב, אינטימיות וריחוק, הערצה וקנאה – המובילים לבלבול רב. ניסיונותיהם וחוויותיהם של אנשים בדיאלוג עם רגשותיהם החבויים כלפי אחיהם ואחיותיהם הם מרכזיים בעיצוב התפתחותם הנפשית. הבנה טובה יותר של יחסי האחיםתוביל להבנה טובה יותר את עצמם ואת יחסיהם הבין-אישיים. לכשיאפשרו האחים לעצמם לחוות ולהכיר בכול טווח הרגשות – שליליים כחיוביים – תתאפשר קרבה אמיתית. מודעות ומתן מקום לשנאה (וליתר הרגשות הנתפסים כשליליים) תאפשר להם לחוות אהבה אותנטית כלפי אחיהם, ובהמשך – במערכות יחסים נוספות.

סקירת יחסי אחאים בספרות הפסיכואנליטית היתה דלה יחסית עד לאחרונה, הדגישה קונפליקטים ומאבקי שליטה והצניעה שיתוף פעולה ואינטימיות. מטפלים רבים מתמקדים ביחסים עם ההורים - וממעטים להתייחס לקשר האחאי, או מייחסים לו משמעות משנית. קלינאים רבים אינם רואים באחאים דמויות התקשרות משמעותיות, אף לא בשלב מאוחר יותר של החיים, או במות ההורים. קשר זה אינו נראה בעיני רבים כמהותי להבנת אישיותו של המטופל, אף לא כמשאב תמיכה מרכזי, בר-גיוס לעת משבר.

חשיבות יחסי אחאים אינה מסתכמת רק במעבדה חברתית ראשונה במסגרתה פותחו סגולות בין אישיות, כפי שציינו חוקרים רבים, אלא היא חרגה הרבה מעבר לכך ונודע לה תפקיד מכריע גם בשלב הבגרות. מכאן החשיבות הרבה שבמודעות, בהשקעה ובמעורבות ההורית כבר בשלב הילדות, כדי ליצור בסיס איתן ליחסים, מה שיגדיל את הסיכויים ליחסים טובים ביניהם גם בבגרות.

כיצד אנו כהורים יכולים לסייע לביסוסם של יחסי אחאות יציבים וטובים?

להורים תפקיד מכריע בעיצוב יחסי האחים בעתיד. אמנם לא הכול בשליטתם והדבר תלוי גם באופיים של האחים וקיומה של כימיה בסיסית ביניהם. כמו כן, בבגרות גורמים רבים עשויים להשפיע על היחסים, אף הם אינם בשליטת ההורים – בני הזוג, קונפליקטים סביב כסף, פערים בסגנון חיים וכו'. עם זאת, להורים חשיבות רבה בסיוע בבניית בסיס איתן ליחסים, שיגדיל את הסיכוי ליחסים חיוביים בין האחים גם בבגרות.

כך לדוגמא חשוב ללמד את האחים מיומנויות לפתרון סכסוכים, לדבר על הסכסוך וללמד דרכי פעולה. התיווך ההורי חשוב: ללמד את הילדים ערכים של כבוד הדדי, עזרה ותמיכה. כשהילדים רבים חשוב לאפשר להם למצוא את הפתרון בעצמם, כל עוד אין אלימות פיסית או מילולית המחייבת התערבות הורית. במידה והילדים בכל זאת זקוקים למעורבות הורית – חשוב להאזין לשני הצדדים ולהימנע ככל האפשר משיפוטיות ולקיחת צד. המיומנות לריב ולאחר מכן להשלים היא חשובה ביותר. זו הזדמנות ללמוד כיצד לחיות עם האחר, למרות חילוקי הדעות, מה שישרת אותם בקשרים חברתיים וזוגיים בבגרותם.

ישנם מצבים בהם אינה מתאפשרת חברות טובה בין הילדים בשל הבדלים אישיותיים. לא ניתן להכריחם ליצור חברות כאמור, אך כן להנחיל כבוד הדדי ולהציב גבול ברור נגד אלימות. הימנעו מאפליות והבהירו לילדכם שכל ילד מקבל על פי צרכיו וגילו. הימנעו מהשוואות ("תראה את אחיך, הוא סיים להכין שיעורים כבר מזמן") ומהדבקת תוויות ("היא החכמה. הוא היפה"). הימנעו ממידורים וסודות ועודדו תקשורת פתוחה ומקרבת.

חשוב שההורים יצרו פעולות שמקרבות בין האחים ויזמו פעילויות גיבוש כגון נופש משפחתי, ארוחות משפחתיות ועוד. עודדו את ילדיכם לשחק יחד מגיל צעיר ולעזור זה לזה.

הורים רבים משלים עצמם שילדיהם יהיו "החברים הכי טובים", שלעולם לא יריבו. המציאות טופחת על פניהם. האם מדובר בציפייה הגיונית? קשר משפחתי הדוק עשוי להוות משענת ועוגן לכל החיים, אך אחים בהגדרה מתמודדים עם מלחמה על תשומת לב הורית מוגבלת, אהבתם, משאביהם המוגבלים, וסביר שיתגלעו חיכוכים. חשוב שנכיר בצורך של ילדינו לבטא את הדחפים האלה ולהימנע ממצב בו הילד מדחיק רגשות וכעסים על האח בשל חשש מעונש.

הורים כמודל לחיקוי

חשבו על היחסים עם האחים והאחיות שלכם. עד כמה אתם קרובים. במה אתם שונים ובמה אתם דומים. כיצד כל אחד מכם הפנים את הערכים המשפחתיים. מחקרים מצאו שהדרך שבה אחים מבינים את הקונפליקטים המשפחתיים משפיעה על התחפתוחתם הנפשית. אנו משמשים כמודל לחיקוי עבור ילדנו. מעשינו מלמדים אותם יותר מכל מסר מילולי.

ילדיכם מתבוננים בכם, לומדים מכם ולעתים מחקים אתכם כשאתם מנהלים ויכוח זה עם זה. השפעת מערכת היחסים בין ההורים כה מכריעה שהתערבות המתמקדת רק בכישורי הורות ולא בזוגיות שבין ההורים עשויה להחמיץ את הדרכים לסייע לילדים להתמודד עם בעיות רגשיות והתנהגותיות (לדוג' כאשר ילד מאשים את עצמו במריבות בין ההורים או שהדבר גורם לו לתחושת איום או חרדה מפירוק המשפחה).

במידה ואתם חווים קושי ובעייתיות במערכת היחסים בין ילדיכם (מעבר לוויכוחים רגילים בין אחים), לדוגמא - אח שבאופן תדיר חש מופלה לרעה, אחים שאינם מתקשרים ביניהם, וכו', אם חשוב לכם לשפר את מערכת היחסים שבין ילדיכם ואינכם מצליחים לעשות זאת בכוחות עצמכם, כדאי לפנות להדרכת הורים.

#יחסיאחים #הדרכתהורים

דנה שניצר-משיח פסיכותרפיסטית

 טיפול נפשי בצפון תל אביב וברמה"ש